לפני כמה שבועות הייתי בסדנא אצל פרפרים לעטיפת דפדפת. איך ששמעתי על הסדנא היה לי ברור מה אני אעשה - בלוק ציור לחברה שלי מהלימודים שמתעסקת ברישום ויוצאים לה דברים מגניבים ממש. ההצללות שאנחנו עושות פה בחותמות זה כלום לעומת הדברים המדהימים שהיא מוציאה עם כמה עפרונות ומחק.

אז הנה התוצר הסופי (כל הצילומים בפוסט הם של קרן, אני לא הספקתי לצלם):

אני לא רואה את עצמי חוזרת על ההישג הזה בקרוב, זה דורש הרבה סוגים של בדים + פליזלין + מכונה כך שזה ממש לא פשוט.

כמו כן הכנתי לקרן משהו קטן (אחרי 3 סדנאות, החלפה מדהימה וטרמפ על הדרך מגיע לה תודה ענקית ):

עדכון חתונה

אחרי סופ"ש עם ההורים של אורי לא בא לי יותר חתונה

גם ההורים שלי וגם ההורים שלו מתנהגים כאילו החתונה הזאת היא רק כאב ראש - בעיקר מנסים להוריד אותנו מעניין הים (חם, לח, חול) ולא מבינים בכלל מה צריך טקס חילוני, "הוא הרי לא אומר שום דבר"  (אין להם בעיה שלא נתחתן ברבנות אבל הם לא מבינים מה הקטע הפלצני של לעשות טקס אלטרנטיבי ואותי זה מעציב כי זה אמור להיות טקס אישי שלנו)

נראה לי שכל המדינה הזאת נפלה מהפסים, ממש קשה למצוא מקום ל60 איש, מסתבר שמגדירים חתונה קטנה כ200-250, זה קטן זה?

בכלל - ככל שחופרים לנו יותר על כל הדברים שאנחנו צריכים לעשות אחרת בחתונה, ככה אני מתקרבת להחלטה פשוט לנסוע לפראג, להתחתן שנינו ולגמור עניין (הבהרה - גם ככה תיכננו לנסוע לפראג כדי להיות רשומים נשואים במשרד הפנים, השאלה היא האם לעשות משהו בארץ)