כשקרן סיפרה לי שהן רוצות שאשתתף כאורחת באתגר מיקסים די נלחצתי. כאילו אני? למה אני? לפני שנה לא ידעתי מה זה נייר מעוצב וזינגר ועכשיו אתגר מיקסים?

אבל נושא האתגר הפעם הוא בהחלט מפתה ומאתגר - re-purpose  - כלומר לקחת חפץ שיש לו שימוש ברור ולעשות ממנו משהו עם שימוש אחר. די מיד ידעתי מה החפץ שאני "אנצל":

מי שמכיר אותי ואת הבלוג יודע שקשה לי לא לעשות משהו נוסטלגי שקשור לאוסטרליה או ניו זילנד וגם הפעם אי אפשר היה להתחמק. לקחתי את מפות הכבישים ששירתו אותי נאמנה במדינת הכבשים היפה בסוף העולם. מפות חינמיות שמקבלים במקבילה הניו זילנדית לממ"סי אחרי שעושים ביטוח חובה. היו לי משהו כמו 7 כאלה, לאיזורים שונים בניוזילנד. אחרי נבירה מעמיקה בבוידם של ההורים מצאתי 2, שתיהן מהאי הצפוני. רק נשאר לי להמציא מה אני עושה איתן...

היו לי כמה רעיונות בראש עד שהשימושי מביניהם ניצח:

כשחוזרים מטיול עם מפות ותמונות  לרב עולה בגורלן האכזר של הראשונות להיות זרוקות בבוידם (אל תסתכלו עליי :-D) בעוד שהאחרונות מוצאות את דרכן לטהום השיכחה של תיקייה רחוקה במחשב. לעיתים נדירות, משוגעות כמונו, עושות איזה אלבום נחמד.

אני ואורי דווקא אוהבים להציג את התמונות לראווה, גם על לוחות המודעות שתלויים לנו מעל השולחן וגם על המקרר. טיפ קטן – מומלץ בחום לעשות להן למינציה כדי שישמרו לאורך זמן. תוך כדי שאני חושבת על אוסף התמונות הזה עלה הרעיון של להישתמש במפה כמשלימה לתמונות, לספר את הסיפור לא רק דרך הצילומים אלא גם דרך נקודות הציון הקטנות, פינת החמד שביקרנו בהן. הנה התוצאה הסופית:

מסגרת לתמונה ו6 מגנטים מנגצים לפי ההדרכה שכאן.

עוד קצת תמונות:

חלק מהמגנטים הם מקומות יפים שהיינו בהם, חלק הם סתם יפים – כמו המגנט של המצפן למשל. את המסגרת הקפדתי לגזור כך שישארו שתי נקודות ציון חשובות – הפארק הלאומי טונגרירו (צלע שמאלית), אחד הטרקים המרשימים באי הצפוני של ניוזילנד וגם משכנו של Mt. Doom מ"שר הטבעות". הנקודה השניה היא אגם טאופו (צלע עליונה) – אגם ענק שנוצר בהפרצות געשית ומהווה היום את אחד המקומות הזולים והיפים לצניחה חופשית. אני כמובן לא ויתרתי על התענוג