כל שנה במהלך חול המועד סוכות יש נופש לילדים חולי סרטן ומשפחותיהם שמתקיים בשפיים בחסות האגודה למלחמה בסרטן. במשך 4 ימים נותנים לילדים הזדמנות לצאת מהשגרה הלא פשוטה ולהנות. לא פחות חשוב זה לא רק נופש לילדים החולים אלא למשפחה כולה. אני מכירה מקרוב משפחה של ילד חולה מאוד, ונכונה האמרה שאומרת "ילד חולה זה משפחה חולה" כי כאשר יש מחלה כל כך קשה זה משפיע על החיים של כולם: של ההורים, האחים ואפילו המשפחה הרחוקה יותר. לכן נראה לי מאוד חשוב פרויקט כזה שמאפשר להם לבלות יחד.

איילת מפורום אמנות שימושית של YNET מרכזת מזה שנים פרוייקט מופלא שבמסגרתו היא אוספת עבודות יד שניתנות כמתנות למשפחות במהלך הנופש. זאת הפעם הראשונה שאני משתתפת בפרוייקט (אולי כי שנה שעברה עוד לא ידעתי מה סקראפ או זינגר ),  השנה יש מתנה אחידה - תיקים מבד בגודל 25X30 ס"מ.

את הבד שתפרתי ממנו את התיקים קניתי בסיבוב הראשון שלי בנחלה (שכלל קניית בדים, בנחלה אני מסתובבת מגיל 12 בערך אבל מעולם לא שמתי לב לחנויות הבדים ). מאוד אהבתי את הילדותיות, עזות הצבעים ושמחת החיים בבד. רק אח"כ הבנתי שאין לי מה לעשות איתו! וככה הוא שכב אצלי חודשים ארוכים, באפס מעשה. לפרוייקט הזה הוא התאים לי בול! שמח וילדותי. זה בד עבה מאוד, סינטטי וחלק כזה, היה קצת אתגר לתפור אותו. לא עשיתי בטנה כי הוא דו צדדי, צד אחד פסים וצד אחד דמויות. גזרתי את שלושת הדמויות ועשיתי כיסים מקדימה.

העבודה היתה ממש סוג של אבולוציה, לא מצאתי סדנא לתיקים מהסוג הזה (בלי בטנה) אבל זה לא היה מאוד מסובך, פשוט הרבה מאוד מכפלות. וכל תיק יצא יותר מוצלח מקודמו מבחינת הדיוק והיישור.

עוד פרטים על הפרוייקט ואיך להשתתף בו יש פה.

נפלאות הפוטושופ – לפני כמה ימים עשיתי לילה לבן ועיצבתי לנו את ההזמנות. בהתחלה רציתי לעשות הכל ידני בסקראפ אבל ירדתי מהרעיון. דווקא לא בגלל שזה נראה קשה או מסובך (סה"כ 50 הזמנות) אלא פשוט כי מצאנו רעיון ה-ר-ב-ה יותר טוב, והרעיון דרש ביצוע בפוטושופ. נורא אהבתי את מה שיצא, זה מאוד "אנחנו".

ואחרי הבילד-אפ המטורף הזה צר לי לבשר שאני לא אעלה את ההזמנה לפה, יש בעיה קלה של זכויות יוצרים על התמונה בה, רק רציתי לשתף בהרגשה הטובה של לעשות משהו שאני באמת אבל באמת מרוצה ממנו.