יש פרוייקטים שאנחנו לוקחים על עצמינו מבלי באמת להבין מה גודל המשימה. כזה היה תיק לפטופ שהבטחי לחברה לפני חודשים. היא קנתה לפטופ חמוד וקטן והחזיקה אותו בתיק בתוך שקית של סטימטצקי, משהו היה צריך להיעשות ואני כמובן נרתמתי למשימה. אז נרתמי... חיפשתי קצת הדרכות באינטרנט, ביררתי מה צריך, אבל איכשהו הזמן עבר ולי לא היה האומץ להתחיל.

אתמול היה יום ההולדת שלה והחלטתי שדי! אני מכינה לה כבר את התיק שלפחות בלילות החורף הקרים הלפטופ יהיה עטוף היטב. הבסיס הוא מאוד פשוט, עטיפת מעטפת רגילה עם קצת בוקסינג. אבל הריצ'רץ'... או הריצ'רץ... ההדרכה לקוחה מפה. אל תלחצו! באמת, בשביל הבריאות הנפשית שלכם, אל תלחצו! תעשו רוכסנים בדרך הישנה והטובה ולא בעינוי המזוכיסטי הזה שלקח לי כמה ימים טובים של תפירות ופרימות עד שהגעתי לרמת גימור משביעה את הדעת וגם היא לא משהו. בסופו של דבר יצא תיק חמוד והיא מאוד מרוצה אבל אין מצב שאני תופרת עוד פעם רוכסן בדרך הזאת, אלא אם כן מישהו מכיר רגל רוכסן הולכת?...

והרוכסן הארור: