חמש בבוקר. כל הלילה למדתי. למדתי וקראתי. בין תרופה אחת לשניה הצצתי בספר של Cathy Zielske. שקניתי מקרן לפני כמה ימים. יש לה סגנון זאתי. סגנון שמתאים לי. אחת הדוגמאות שלה לאלבום "נושא" היתה על טיול משפחתי אמריקאי מאוד לסיאטל. תוך כדי שאני בוהה בתמונות טיפוסיות מyellowstone, פתאום נחתה עליי ההבנה. ניו זילנד.

הוצאתי את אלבום הניוזילנד שלי, זה שהכנתי לפני כמעט 5 שנים כשחזרתי (הו אלוהים, עבר הרבה זמן). הוא התפרק לי בידיים, האלבום המסכן הזה. אלבום ניילונים נדבקים עם ברגים קצרים מידי וחומציות שאוכלת את הדפים ברגע זה ממש. אז קודם כל להירגע, כל התמונות שמורות במספר עותקים דיגיטלים, כך שמצידי החומציות יכולה לעשות חור בתמונות המודפסות הללו.

אי אפשר להגיד שלא ניסיתי. בהחלט היו ניצני סקראפבוקינג באותו אלבום שעשיתי עוד כשלא היה לי מושג מה זה קארדסטוק. ציטוט פה, ציטוט שם. כותרות מתאימות, חלקי מפות, סרטים וכרטיסים שאספתי בדרך. ובשניה אחת ברורה ראיתי מצד אחד את האלבום הזה, מעין שלד לאלבום "אמיתי" שהיה יכול להיות ומצד שני את הבלוג הזה, שאולי רובכם לא מכירים (פרט לגיבורי העבר שעוד סובלים אותי, בין פוסט תפירה אחד למשנהו), אבל פעם הבלוג הזה לא היה קשור לסקראפ או תפירה או קרושה. הוא היה על ניו זילנד, סיפור אחר סיפור על אותה ארץ מדהימה בקצה העולם, מלאה בכל טוב ירוק.

עוד שבוע מבחן, ואחריו... אחריו עושים אלבום

ולא נשכח גם את אלבום החתונה, שיהיה ידני (את ניוזילנד אני מתכננת לעשות דיגיטלי), וגם שני מיני-אלבומים בקנה.

לא נורא, כמה קשה כבר יכול להיות סבב פנימית?

בוקר טוב

נ.ב - אני אורי הלכנו לראות אתמול אוואטר ביס פלנט ב3D. אני בהחלט ממליצה - תאווה לעניינים, מנוחה לשכל.