עדין אין לי עבודות יפות ומרגשות להראות אבל קצת הוצאת קיטור כי אני פשוט חייבת להגיב (בתקווה שפה אולי יהיה קצת אמפתיה ואנשים עם הגיון בריא)

קודם כל קצת רקע:

אחרי 6 שנים של לימודי רפואה, רגע אחרי מבחני הגמר ושנה לפני הכרזתנו כרופאים "אמיתיים" יש שנת סטאז' (כלומר עוד שנתיים וחצי בשבילי). הסטאז' מתקיים ברב בתי החולים בארץ החל מנהריה וצפת ועד לבאר שבע (יש גם דיבורים על אילת, אבל זה לא ברור אם היא תכנס). כל הסטודנטים בארץ של השנתון המדובר נכנסים להגרלה ומגרילים איפה ליפול. ברי המזל מקבלים בלינסון או איכילוב וחסרי המזל נופלים בנהריה.

עכשיו הגענו לסוגיה שבגללה נשרפו לי הפיוזים - הקלות להורים.

עד היום היה מקובל שהיתה ניתנת הקלה להורים כדי שהורה שגר בבאר שבע לא יקבל את נהריה, דבר שידרוש עקירה של כל המשפחה/ מעבר רק של ההורה הסטאז'ר שכעת "יזכה" לראות את ילדיו רק פעם בשבוע במקרה הטוב...

דוגמא להקלה כזאת היא למשל - ההורים נכנסים להגרלה כרגיל אבל אם הם מקבלים בית חולים רחוק מאוד הם אוטומטית נזרקים לבית החולים הכי גרוע באיזור הקרוב. למשל אם הורה מת"א יקבל צפת בהגרלה אז הוא אוטומטית לא ילך לצפת אלא ינותב לברזילי. לא סיפור גדול לדעתי, לא איזה הקלה משמעותית, ומה גם שנסיון העבר הראה שרק לבודדים בשנה יוצא להשתמש בבוסטר הזה.

אבל בשנים האחרונות התחיל טרנד חדש (לדעתי כבר שנתיים) - חסרי הילדים שמהווים את הרב החליטו שזה לא הוגן (!) ואם אתה הורה לא אומר מגיע לך זכויות יותר.. אז עכשיו זה או שאתה משתתף בהגרלה, ויש סיכוי שתתקע בנהריה בלי הילדים שלך או שאוטומטית אתה הולך לבי"ח הכי גרוע באיזור שלך. אותי זה פשוט מטריף! מסתבר שאנשים מתקשים להבין שלהיות הורים לילדים זה לא אותו דבר כמו להיות רווק או להיות זוג נשוי בלי ילדים. התפתח על זה דיון סוער בפורום לימודי רפואה בתפוז ואני פשוט מאוד התעצבתי מהתגובות שראיתי שם. שתי חברות טובות שלי בלימודים הן אמהות לילדים, וחוסר ההתחשבות הבסיסי הזה פשוט מזעזע אותי.

כמה מפנינות החוכמה שזרקו בשרשור שהכעיס אותי כל כך:

"גם אם רווק נייד יותר מהורה זה לא אומר שהוא צריך לשלם כדי שלהורה יהי קל יותר "

"אולי תעבור מקום מגורים"

"לכל אחד יש את הקשיים שלו, לך יש ילד"

"אם ינתנו ההקלות המוצעות להורים, אני די מאמינה שכמות נכבדת של סטודנטים תביא ילדים דווקא בתקופת הסטאג'"