אני נזכרת בימים הטובים כשאנשים היו מרימים גבה ותוהים איך אני מספיקה גם ללמוד, גם לעבוד וגם להשתתף ב5 החלפות בחודש. היום כבר אף אחד לא מרים גבה כי אין כ"כ על מה. אני לומדת המון (אך לא מספיק), עובדת בצורה ספורדית לחלוטין (ומתעצבת כל פעם כאשר אני רואה את תלוש המשכורת) והחלפות? מה זה החלפות?!

השתתפתי ב2 החלפות שנרשמתי אליהן לפני חודשיים. עשיתי אותן ברגע האחרון, בפרץ אנרגיה בכמה ימים ולילות מיעוטי שינה. החלטתי שאני עושה הפסקה עם החלפות לבינתיים, אני פשוט לא עומדת בזה (מקווה שלא יעיפו אותי משום קומונה בגלל זה )

הן עדין בדואר אז אין תמונות, אבל אני מפצה עם כמה תמונות מאיטליה, בהתחלה עוד קיוויתי לכתוב את סיפור המסע המלא, אבל אני לא רואה מתי יהיה לי זמן וכוח לעשות את זה. שנים קליניות זה לא צחוק.

 חוף אגם גארדה בסרמיונה:

 הדולומיטים:

 עיירה קסומה ביותר שעונה לשם ברגטו:

 הדולומיטים:

 צפון אגם גארדה:

 אגם גארדה:

 התמונה הכי טובה מהטיול, הדולומיטים:

סיימנו את סבב הפנימית, היה נחמד ומרגש בימים האחרונים. אח"כ עשינו שבוע עור, הגענו למסקנה שרופאי עור חיים ממש טוב ולא מפתיע שזאת אחת ההתמחויות היותר מבוקשות בארץ (כן, כן). עכשיו יש לי שבוע "חופש" בו אני אעשה שלל סידורים ואתחיל ללמוד למבחן בפנימית, שבוע גריאטריה (ואני שואלת – מה ההבדל בין גריאטריה לבין ה16 שבועות פנימית שהיו עד כה?), ב27.5 יתקיים לו בצער רב המבחן, שדי מדאיג יש לציין.

ואם מישהו חושב שחודש יוני זה אחלה זמן לצאת לחופש, אז זה לא ממש התיכנון. יש עוד חודשיים במחלקת ילדים אותם אני אבלה בכיף גדול (באמת, בלי ציניות!) בספרא, אשר בתל השומר. הרחיקו את ילדיכם!

נ.ב:

אני אפילו לא מתחילה לספר על התוכניות המופלאות שלי לקיץ שיערבו למידה מטורפת למבחן הרישוי האמריקראי שעולה 900 דולר ולוקח 8 שעות של הנאה צרופה!

נ.ב.ב

למרות שפוסט זה נראה כמו פוסט התבכיינות פולני מצוי – החיים שלי יפים ולא הייתי מחליפה שום דבר בהם