חזרתי מהקיר טיפוס. בקיר האחרון שהחלטנו לטפס היום איבטחתי את מי שטיפסתי איתה כל הערב והיא עלתה למעלה. אחרי 2/3 מהדרך היא התברברה קצת, עלתה מעל הנקודה שהחזיקה את החבל (ראנר) וניסתה למשוך עוד חבל כדי לחבר אותו לראנר הבא, אבל אז לא היה לה מספיק כוח, והיא עזבה את החבל, תוך כדי שהיא משאירה אוקיאנוס שלם של סלאק (חבל רופף). באותו רגע הייתי צריכה לקחת הרבה חבל, או לרוץ אחורה או לעשות משהו, אבל לא הספקתי ושבריר שניה מאוחר יותר היא היתה במקום הרבה יותר נמוך, תוך כדי שגוף שלה מתהפך בנפילה והמצח שלה פוגש את הקיר. לפני שהספיקה לעמוד ולהגיד שהכל בסדר בונקלה ענק התנוסס לה על הראש ואני הרגשתי נורא. למרות שאף אחד לא האשים אותי והכל קרה כל כך מהר, בכל זאת, נורא.

ואומנם לא הייתי יכולה לעשות שום דבר כדי למנוע את הנפילה שלה, אבל הייתי יכולה לפעול יותר מהר ולמצמצם את הנפילה מנפילה של 4 מטר ולנפילה של 2, שכנראה לא הייתה מסתיימת בהתהפכות ובונקלה...

לפני חודש הייתה לי נפילה רעה, לא קיבלתי מכה אבל זה היה בפעם הראשונה שהובלתי ונפלתי ככה שהראש שלי מצא את עצמו למטה, איפה שהרגליים אמורות להיות במצב נורמלי, הנפילה נעצרה חצי מטר מהרצפה... אז היה מפחיד ולא נעים, אבל לא הרגשתי נורא ואחרי דקה הייתי שוב על הקיר עם החבל בין השיניים. לא היתה תחושה מעיקה כשחזרתי הביתה באותו יום כמו שיש עכשיו – תחושה מעיקה שלא עוזבת. כי אז אני נפלתי, והיום אני החזקתי את מי שנפלה... היא התעקשה שוב ושוב שהיא בסדר, אני מקווה שבאמת לא קרה שום דבר.