כחלק מלימודי הפסיכומטרי אמרו לנו לקרוא באנגלית, אני מודה ומתוודה שאני מנצלת לרעה את המשימה הזאת. לקרוא זה משהו שאני מאוד אוהבת ואני תמיד מנסה לקרוא ספרים בשפה שהם נכתבו, קראתי באנגלית מאז ומעולם. אז זה לא באמת מטלה שאני אמורה לעשות, בטח לא לפני שאני מסיימת לשנן טוב טוב את כל המילים הרעות שמתחילות בלמד ובמם. אבל בכל זאת, עצרתי איפשהו ב"לגלען" ופרשתי לספרי. פתאום קראתי פסקה מקסימה שהזכירה לי את הניו זילנד; קראתי אותה ונזכרתי ברגע הקסום בו עלינו למקינון פאס בטרק המילפורד ולפנינו נפרש עולם חדש ויפיפה שלא ידענו שיכול בכלל להתקיים. אז הנה תיאור מופלא שמתאים למקומות קסומים שכאלו:

 

“It seemed to him that he had stepped through a high window that looked on a vanished world. A light was upon it for which his language had no name. All that he saw was shapely, but the shapes seemed at once clear cut, as if they had been first conceived and drawn at the uncovering of his eyes, and ancient as if they had endured for ever. He saw no colour but those he knew, gold and white and blue and green, but they were fresh and poignant, as if he had at that moment first perceived them and made for them names new and wonderful.”

  

לחמניה וטרופית למי שמנחש נכונה מה המקור.