היום נגמר הקורס פיזיקה במבחן קל ומבזה במיוחד. ציפינו שיהיה קל אבל לא חשבנו שרמת הקושי תתחרה עם זאת של המבחנים שעשינו ביסודי. בשיעורים שלפני המבחן המתרגל האדיב שלנו התחיל להפיל רמיזות כמו: "לא באמת יהיה צריך מועד ב", "המבחן יהיה 4 שעות שלפי דעתי זה 4 שעות יותר מידי", "זה עם חומר פתוח אז מי שלא יודע שיחפש את התשובה במחברת..."

ועם כל השימחה שנוחתת פה ברגעים אלו על זה שסיימתי אם המקצוע הזה ובכל שארית חיי ידיי לא יגעו יותר בדפי נוסחאות של פיזיקה, עיניי לא יראו את חוקי ניוטון ומוחי העצל לא ישבור את עצמו בנסיונות שווא להבין למה זמן מתארך ואורך מתקצר - היה קצת עצוב שנגמר. היה נחמד להיות עם כל האנשים, ולמרות שאני אראה אותם עוד הרבה ב6 השנים הקרובות בחודש הבא אני חייבת להגיד שיש מצב שאני קצת אתגעגע.

ולנושא שונה לחלוטין, פעם הייתה טבעת "רפואה" והיא נעלמה. ניסיתי למצוא אותה כדי להיצטרף סוף סוף כמשתמשת גאה מן המניין אבל מסתבר שכנראה היא נסגרה או משהו. אדם היודע דבר על הימצאה של הטבעת נא לפנות למחלקת אבדות ומציאות (או פשוט לכתוב תגובה כאן) ואם לא תימצא... מי רוצה טבעת רפואה חדשה?

לסיום קבלו את "ברכת הדרך" מפי מורן חברתי לספסלי סאקלר:

"מי ייתן וניזרק בזריקה אופקית וניתפס בגלגלת נעה שתעיף אותנו למסילה ממנה, דרך מעגל חשמלי נעבור בדיוק דרך המחיצה בספקטוגרף מסות וננחת בזמן (או שמא קצת אחרי כי היינו בתנועה והייתה התארכות זמן?) מייד לשנה א של לימודי רפואה בתל אביב!!!"