מאז שאני מצלמת דיגמטלי למדתי אט אט פוטושופ. מעולם לא התיישבתי ללמוד את התוכנה כולה, זה די כבד ויקח חודשים, אבל כל פעם שרציתי לעשות משהו הרצתי בגוגל מדריך לעניין ולמדתי עוד טריק מגניב.

מצחיק אותי כשאנשים אומרים שזה לא פייר. שצריך להישתמש במה שיוצא מהמצלמה ופוטושופ זה רמאות. למה זה מצחיק? כי בעבר, לפני הדיגיטלי ולפני הפוטושופ עשו בדיוק אותו דבר בחדרי החושך. בחירת הנייר, זמני החשיפה, משחקים עם האור והחומרים, כל אלו הפכו להיות הרבה יותר קלים לביצוע בעזרת כפתורי הפוטושופ אבל הם בהחלט לא המציאו את הגלגל. אני כן שמה את הגבול – אני לא אעשה עריכות כדי לשפר תמונה שגם ככה גרועה, אני לא אעשה עריכות שגורמות לתמונה לראות מאוד לא אמיתית, אבל בכל הנוגע לשיפור (חידוד, קונטרסט, צבעים וכו') השמיים הם הגבול.

אחד הצלמים המפורסים והמעורכים ביותר הוא אנסל אדאמס (1902-1984) שאם הוא היה חי היום הוא ללא ספק היה אשף פוטושופ משופשף בדיוק כמו שהוא היה מדהים עם הדברים שהוא עשה בחדר חושך.

ועכשיו לכמה דוגמאות:

1. עריכת levels - אחד הכלים החזקים - למדריך

2. Dodge and Burn - להכות ולהבהיר איזורים בתמונה - למדריך

3. ספיה שגם שיפרה פלאים את התאורה - למדריך