אז לא. מהפכת הiPhone עוד לא מצאה את דרכה לביתינו הקט. אם כי אורי חולם עליו בלילות ובהחלט מתלבט אם לפנק את עצמו באחד לקראת יום הולדתו ה30 הקרב ובא.

המהפכה הדיגיטלית אצלינו היא דווקא בעניין עיצוב אלבומים. בהתחלה כשהייתי רואה עיצובים דיגיטלים מאוד אבל מאוד לא התלהבתי. הסגנון לא דיבר אלי ולא הבנתי מה הקטע. זה נראה לי דו מימדי ומלאכותי. ואז הכל השתנה בקניה ספונטנית לגמרי. פרפרים פרסמה אצלה בבלוג מכירה של ספרים ישנים שחיפשו בית חם, אחד מהם היה הספר המעולה של Cathy Zielske. מאוד התחברתי לסגנון שלה: יפה, פשוט ובקוים נקיים. הספר היה על טהרת העיצוב הידני אבל אז גיליתי את הבלוג וראיתי שהיום היא עוסקת יותר בעיצוב דיגיטלי, מאוד שונה ממה שהורגלתי אליו ברשת.

לא עוד חיקויים של עיצוב ידני, עם סרטים ופרחים דו מימדים שנראים ממש רע (לדעתי... סליחה אם אני פוגעת במישהי). מבחינתי הדרך הכי טובה לתאר את הדפים והאלבומים הדיגיטלים שלה היא "Coffee Table Books". עיצוב גרפי מהמם, מלווה בהמון סיפורים ומילים.

הספר שלה, בעיקר פרויקט אחד בו, נתנו לי השראה לעצב מחדש את אלבום הניוזילנד שלי. לשלב בין יומן המסע לבין מאות התמונות שצילמתי. בהתחלה חשבתי לעשות את הכל בפוטושופ, אבל פוטושופ היא תוכנה מ-א-ו-ד לא ידידותית לעברית. בסוף התפשרתי על כך שאת דפי "החוצצים" בין החלקים השונים של הטיול אעשה בפוטושופ (תלחצו להגדלה):

ואת הדפים מלאי התמונות והסיפורים אעשה בתוכנת העריכה של פיק-א-בוק (אין לי את היכולת וגם לא את הרצון להשקיע מאות רבות של שקלים בהדפסה "כבדה" יותר). העורך המשוכלל שלהם הוא לא רע, ומאפשר איזון סביר בין קלות שימוש למגוון האפשרויות העיצוביות. הנה דף לדוגמא:

חמש בבוקר. כל הלילה למדתי. למדתי וקראתי. בין תרופה אחת לשניה הצצתי בספר של Cathy Zielske. שקניתי מקרן לפני כמה ימים. יש לה סגנון זאתי. סגנון שמתאים לי. אחת הדוגמאות שלה לאלבום "נושא" היתה על טיול משפחתי אמריקאי מאוד לסיאטל. תוך כדי שאני בוהה בתמונות טיפוסיות מyellowstone, פתאום נחתה עליי ההבנה. ניו זילנד.

הוצאתי את אלבום הניוזילנד שלי, זה שהכנתי לפני כמעט 5 שנים כשחזרתי (הו אלוהים, עבר הרבה זמן). הוא התפרק לי בידיים, האלבום המסכן הזה. אלבום ניילונים נדבקים עם ברגים קצרים מידי וחומציות שאוכלת את הדפים ברגע זה ממש. אז קודם כל להירגע, כל התמונות שמורות במספר עותקים דיגיטלים, כך שמצידי החומציות יכולה לעשות חור בתמונות המודפסות הללו.

אי אפשר להגיד שלא ניסיתי. בהחלט היו ניצני סקראפבוקינג באותו אלבום שעשיתי עוד כשלא היה לי מושג מה זה קארדסטוק. ציטוט פה, ציטוט שם. כותרות מתאימות, חלקי מפות, סרטים וכרטיסים שאספתי בדרך. ובשניה אחת ברורה ראיתי מצד אחד את האלבום הזה, מעין שלד לאלבום "אמיתי" שהיה יכול להיות ומצד שני את הבלוג הזה, שאולי רובכם לא מכירים (פרט לגיבורי העבר שעוד סובלים אותי, בין פוסט תפירה אחד למשנהו), אבל פעם הבלוג הזה לא היה קשור לסקראפ או תפירה או קרושה. הוא היה על ניו זילנד, סיפור אחר סיפור על אותה ארץ מדהימה בקצה העולם, מלאה בכל טוב ירוק.

עוד שבוע מבחן, ואחריו... אחריו עושים אלבום

ולא נשכח גם את אלבום החתונה, שיהיה ידני (את ניוזילנד אני מתכננת לעשות דיגיטלי), וגם שני מיני-אלבומים בקנה.

לא נורא, כמה קשה כבר יכול להיות סבב פנימית?

בוקר טוב

נ.ב - אני אורי הלכנו לראות אתמול אוואטר ביס פלנט ב3D. אני בהחלט ממליצה - תאווה לעניינים, מנוחה לשכל.

אחרי שהכנתי את האלבום לנילי, גלי רצתה גם אחד, אז החלטנו על החלפה פרטית נוספת (כי מי לא רוצה משהו מהדברים המופלאים שגלי מכינה??)

הפעם הלכתי על פורמט שמן יותר – 8 כפולות. כל זוג מחובר גב אל גב עם סרט אלכסון והכל ביחד לספרון. סוף סוף מצאתי שיטה טובה לתפור סרט אלכסון אחרי הרבה קללות ומאמצים בספר הקודם. קניתי סרט אלכסון יותר עבה וראיתי שלל סרטונים בYOUTUBE על שיטות כאלה ואחרות.

תחילה – התיק הקטן ששומר על האלבום, הבד נקנה בפראג ואני חורשת עליו הרבה לאחרונה.