מוכרחים להיות שמח

ואני מחכה.

והוא אף פעם לא מסתובב אחור.

אני לא זוכרת , כמה פעמים עמדתי  שתולה במקום מביטה הלאה גם דקות ארוכות אחרי שלא נשאר על מה להסתכל.

והוא אף פעם לא מסתובב, הוא טיפוס של הליכה קדימה. באותו קצב ואתה הצורה אני רואה אותו מתרחק ממני כול פעם .כול פעם , טיפה יוצר רחוק.

הוא לא מסתובב אף פעם, הוא אף פעם לא יוד, אף פעם לא שם לב.

ואני מחכה, עומדת שוב ושוב מחכה שיסתובב, לא יודעת מה יקרה אם יבחר לעשות כך.אבל הוא אף פעם לא מסתובב.זאת בחירה שלו.

בדיוק כמו שזו הבחירה שלי לחכות.

אבל הוא אף פעם לא מסתובב, לכן הוא אף פעם לא רואה שאני בוכה.

אבל זו בחירה שלו, כמו שזו בחירה שלי.

הלוואי והייתי ג'ינג'ית

שמש נצחית בראש צלול

אולי הפכתי לאדם של הצהרות