מוכרחים להיות שמח

היוצאים לדרך , זכרו והישמרו לנפשותיכם.

היוצאים לדרך הישמרו מפני האויב,הרועץ, המסתתר תחת כול פינה. הוא איתכם בקצכם מהמשכב ובשיבה אליו , מלווה אתכם כמו צל בלתי נראה וכבד בו זמנית.

הצועד בדרך יודע כי לא פעם סוטות עיניו אל השוליים. הרי באמצע הדרך לא תראה לא פרחים ולא עשבים משונים שיש לתת עליהם את הדעת. האפר הצחיח תחת רגליך נדמה לשאול קבע שממנו אין בריחה. ואתה, מרגיש כבול לעבר שסוקל את ההווה וחוסם את העתיד.

לאחר צעדים מרובים, לא משנה כמה הייתה חשובה הדרך בעניינך פעם, תשכח היא מלבך ודרך אחרת או נוף אחר ימשלו באותם המשעולים.

היוצא לדרך היזהר, כי שולי הדרך בוגדניות לא פחות להולך מהדרך עצמה. הפרחים והעשבי שנתת עליהם את הדעת ,הם אלו שהסתירו לך את הכיוון בו אתה הולך.

ולבסוף תבין, כי הרועץ האמיתי הוא לא השביל אלא אתה.

היוצאים לדרך הישמרו לנפשותיכם וחזרו למיטה.

-אן תלכי-