החיים שלי :)

חופש..אין בצפר יותר..רק הימים שבאים לעשות בגרויות ומתכונות וזהו

מריחים את הצבא בפתח,למרות שאני מתגייסת מאוחר.

אם כבר מדברים על צבא..התקבלתי למאבחנת מדעי ההתנהגות,קשה להתקבל לתפקיד הזה כי אין הרבה מאבחנות בכל חיל{בערך 5,6 בנות..וגם זה בקושי}

זה הדבר שהכי נראלי קשור לפסיכולוגיה..אז ממש רציתי את התפקיד הזה.

אממ..הגעתי למסקנה שאין לא יכול..יש לא רוצה

זה הרי לא הגיוני שאם אתה ממש ממש רוצה משו אז לא תוכל להשיג אותו..לפי דעתי הכל ניתן להשגה,זה פשוט תלוי בכמה אתה מאמין בעצמך,כמה אתה מאמין שאתה מסוגל להשיג את מה שאתה רוצה..והכי חשוב זה כמה אתה רוצה.

למדנו בפסיכולוגיה על הערכת המצב כמאיים- "תפיסת המצב כמאיים היא תוצאה של הערכה סובייקטיבית של המצב" כלומר יש אנשים שיתפסו דבר אחד כמאיים ואילו אחרים יתפסו את אותו הדבר כלא מאיים בכלל.

אח"כ יש את הערכת יכולת ההתמודדות-"אם מצב נתפס כמאיים,אך האדם סבור שעומדים לרשותו משאבים להתמודד איתו,הוא לא ייתפס כמלחיץ".

מה שאני מנסה להגיד זה שהכל תלוי בנו..הכל תלוי ברצון שלנו וברגשות שלנו

אם באמת באמת אנחנו רוצים משהו אנחנו נעשה הכל כדי להשיג אותו ולא ניתן לשום גורם להפריע בדרך.

כשאתה לא משיג משהו..זה אומר שנלחצת וויתרת..שמשהו הפריע לך בדרך ולא נתן לך להמשיך ולהגיע למטרה

זה אומר שנתת לכל הדברים הרעים להשתלט עליך להשתלט על הרגשות שלך אולי להזכר באיזה פחד מהעבר,באיזו חוויה רעה..ולעצור בדרך,לעצור ולא להמשיך..לפרוש כנפיים מה שנקרא..להתקע במקום ולא להגיע לשום מטרה.

אבל אולי..אולי זה כי אתה באמת לא מוכן לזה?אולי זה כי אתה בכלל לא רוצה?

בלי יותר מדי שאלות על הפוסט הזה..

שכל אחד יקח את הכתוב למה שמדבר אליו

לילה טוב