אז נתחיל מהקטע הפשוט-אסור לי חביתה ובייצים כי יש לי כולסטרול שירשתי מאבא
מזל שיש בייצים שעוד מותר לי להתקרב אליהם, הי הי, ולא שאני זוכרת איך הללו נראים
אז אחרי חודש של התכנסות,הסתגרות,התאבלות,התנתקות והתאטסות (מלשון אוטיזם) יצאתי מהבועה באותו ערב של הדייט ההזוי מהפוסט הקודם. מי מכם יבכו על נערה תמה ותועה בעיר הגדולה שדידתה לה בחושך קצת שיכורה מאותו דייט בערב אפל וקריר,פסיעותיה נשמעות בכל השדרה. אבל אני ידעתי שזה הסימן,שביקעתי את הקרום באותו האקט והנה אני חוזרת אל העולם.
באופן ברור לי ואולי תמוה לאחרים הדייט הזה החזיר אותי לחיים,לשמש,לחברים,להנאה מהדברים הקטנים ולדייטים,מוכנה לאהבות ותשוקות שעוד יגיעו.
ולא.אני לא בקטע של לחזור לתקופת הסטוצים אני רוצה אהבה, אבל הנה הכל השתחרר.
היתה שבת נפלאה עם המון שמש והילד המדהים שלי, עוד לפני שפתחנו את העיניים הוזמנו לארוחת בוקר אצל חברים עם ילד ואח"כ לפארק הירקון חוברים לעוד חברים פלוס שניים. וברקע עוד אופציות לעוד שני דייטים קסומים או שלא, מלאי ענין או הזויים.אבל כאלה שגם יתנו לי להבין שהנה אני מתקדמת.
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
