לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים

הלב מתחיל להרפא, הנפש פחות מצולקת



כינוי:  עופיונית החול

מין: נקבה





מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


 
הבלוג חבר בטבעות:
 
קטעים בקטגוריה: ן¿½ן¿½ן¿½ן¿½ן¿½ן¿½ן¿½ן¿½. לקטעים בבלוגים אחרים בקטגוריה זו לחצו .

רגע לפני נשיקת חצות


פוסט של עמיתה וירטואלית פה של סיכום שנה עשה לי חשק גם לאחד משלי.

שנת 2009 נפתחה אצלי בפול אדרנלין- פרוייקטים ענקיים בעבודה,אחד בינלאומי+ סיום תואר שני אינטנסיבי והחלטה שהשנה אמצא בן זוג.דיי לרווקים הצעירים ונעבור לגרושים פלוס המסוגלים.

 

להחלטה יש כח. אני חושבת שהשנה גיליתי את זה. אני מדברת על החלטות מהסוג העמוק,אלה שאינן מס שפתיים אלא שמבינים את רוב ההשלכות שלהן, שמוכנים לוותר בשבילן על הרבה אבק כוכבים, נוחות והמנעות מכדי להיות באמת במקום שאנו רוצים להיות בו. ומה קורה אז?- אהממ. כשמשיגים את הדבר עצמו מגיעות התמודדויות שמלכתחילה בגללן העדפנו לצאת עם קטינים עם ג'ל בשיער שלא מסוגלים לקשר אמיתי.

 

ובכן. השנה רציתי באמת והסכמתי לפנות לי זמן, מקום,אנרגיות ולהגמל מהוורקהוליות המאוסה שהיתה מרפדת אותי בתפנוקים עד שהיה קשה להרגיש שמשהו בכלל חסר.

השנה הרגשתי קצת כמו יוצאת הודו. מחפשת את דרכי אחרי עשור של הצלחה בקריירה. נמאס לי, רציתי חיים. סיימתי תואר שני בהצטיינות וכל אלה לא מילאו אותי. רציתי בית.

 

מצאתי אותו השנה. מרגע שהחלטתי היה אחד ויומיים אחרי שנגמר איתו עוד אחד שדרכו הכרתי את האחד האמיתי שלי.שמונה חדשים חגגנו השבוע ואני יכולה להגיד שבאמת מצאתי.

ולא, הסיפור עדיין לא מסתיים עם לבבות ופרחים באויר כי גם פה יש קושי לעשות מעשה ולעבור לחיות ביחד. לכאורה זה הוא, אך ככל שאני מפשפשת בתוכי אני יודעת שאני גם בפאניקה.ואולי זה עוד לא הזמן.אני יודעת שזה יגיע.

 

עזבתי את העבודה.אני חיה מחסכונות ועושה סטאז' במקצוע החדש שבחרתי לעצמי- אני עוזרת לאוצרת נחשבת אצל אחד מאספני האמנות הכבדים. אחרי שנים שהייתי הבוס הגדול אני מתייקת דברים ויש ישיבות שאיני נכנסת אליהן. זאת הבחירה שלי והיא לא תמיד קלה. אני בלחץ כלכלי והקצבתי לעצמי למצוא עבודה אחרי שלושה חדשי סטאז'. מפחיד.

 

קשה לי לחיות בחוסר ודאות אבל כנראה הגיע הזמן שאלמד לעשות את זה

"יש לך בעצם את הכל כבר ביד" אמרה לי השבוע חברת נפש. "את רק צריכה עוד קצת סבלנות".

 

וזאת המשימה שלי לתחילת שנת 2010- להרפות מהלחץ ומהחרדות. להאמין בעצמי ובדברים שיקרו. עד היום,חייבים להודות, הם באמת די קרו לי.

ועד סוף 2010 אני מאחלת לעצמי בית. בית חם משלי.

 

שנה טובה

נכתב על ידי עופיונית החול , 30/12/2009 14:22   בקטגוריות הלא מסופקים, הרהורים לשעת לילה מוקדמת, חשבון נפש, אהבה ויחסים, אופטימי, אקטואליה  
3 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



התינוק שלי ועוד תינוקת מתוכננת.שלום כיתה א'


הילד שלי עולה מחר לכיתה א'. הילד הקטן שלי

עשינו היום סדר בחדר שלו. ביום האחרון של החופש האמיתי שלו,האחרון לפני כניסתו למכונת הקפיטליזם המשומנת

כמה שעות לפני שהוא נכנס לעולם שמודדים אותך במספרים-בציונים, בכמה כסף, כמה מ"ר אתה גר וכמה קילומטראז' בכלל עשית. בכמה פחות משקל הבחורה שתהיה איתו וכמה יהיה הקאפ שלה....

התינוק שלי...

בכל מקרה. עשינו סדר בחדר ובתחתיתה של איזו סלסלה מצאתי מוצצים שהיו לו, פטמות בקבוקים. תמונה מיום הולדת שנתיים-אז פירקתי את החבילה לאפרוח שלי הרך....

 

אני לא יודעת אם אני בסוג של משבר לקראת יום הולדתי ה-35 הקרב או בגלל שהתינוק שלי עולה לכיתה א'.

למרות שיש לי אהבה גדולה וטובה משהו בי מרגיש בי חסר.

לא יהיה לי יותר תינוק בבית, אני אומרת לאהוב שלי. תעשה לי ילדה?

הוא הולך איתי אבל מבהיר שגם היא,שלנו המשותפת, תעלה בסוף לכיתה א'. ואז סביב גיל 50 פלוס הוא לא יוכל לעזור לי שוב עם זה..

 

האפרוח שלי מחר ישים על עצמו תלבושת אחידה עם הדפס המוסד הלימודי. יתחמש בילקוט מפלצתי במימדיו. במחברות "חכמות" (נשבעת לכם יש דבר כזה שמבקשים לקנות. בזמננו היו רק מחברות טיפשות).

 

התינוק שלי יתחיל את מירוץ החיים. לי בא כבר לפרוש (רק מהמירוץ, לא מהשאר).

נכתב על ידי עופיונית החול , 31/8/2009 13:31   בקטגוריות הלא מסופקים, אהבה ויחסים, אקטואליה, שחרור קיטור  
1 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



הימים עוברים...


לאחרונה התדלדלו מילותי בבלוג הזה.

לפני כשלוש וחצי שנים, עת התחלתי לכתוב פה, הייתי משפריצה מילים. לעיתים מידי יום.

לאחרונה שמתי לב שהחיים שלי התיצבו. לפעמים אני חוטפת דיכאון קל על זה שהם משעממים, אך בפועל אני שמחה

שהשכלתי להשקיט את הנחשולים שהציפו אותי. כל מה שנשאר היום זה להתמודד עם מערבולות קטנטנות וחמודות

ולצוף על הים הרגוע.

 

כמה אנשים שמכירים אותי בחיים האמיתיים קוראים פה. ואם פעם היה לי נוח לחשוף את עצמי, אני מודה שזה כיום מקשה עלי לכתוב פה.

פעם רציתי להשאיר חותם אצל אנשים שעברו בחיי. היום זה פחות אכפת לי.זה אני, זה לא הם כבר.

משהו נסגר בי. אני מנסה להפתח, לבטוח, לתת צ'אנס לגברים.

אבל אתמול מצאתי את עצמי עם בחור מתוק וסקסי להפליא, כזה שרוצה קשר באמת. יושבת איתו בערב מקסים בבית יין על שיראז מענג,גבינות משובחות ושיחת נפש, ומספרת לו שכמה שאני רוצה זוגיות אני מכורה ללבד הזה, הנוח והמוגן.

לצערי זה כנראה נכון. אני במלכוד...אבל מאמינה שיום אחד גם זה יפתר, בספונטאניות.

 

חוץ מזה, אני מסיימת את התואר השני שלי בימים אלה, כפי הנראה בציונים יפים מאוד, תוהה אם יהיו בי כוחות לדוקטורט.

נהנית מהילד שלי.זאת אולי סטייה להגיד, אבל הלוואי והיה לי גבר הורס כמוהו

מצליחה בעסקים ועובדת על פרוייקטים מרתקים

אוכלת כמו בהמה אך ממשיכה לעשות את זה לגברים (לרובם אני חושבת..)

טוחנת סרטים בלילות במערכת הקולנוע והמסך החתיכים שקניתי לעצמי בחורף

מתכננת את החופשה הבאה שלי

 

מי אמר ששגרה זה רע? :)

 

זה מצחיק שיש פה בבלוגוספירה כמה חברים שאני בעצם לא מכירה, אבל הם עברו איתי את התהליך של השנים האחרונות בפרטי פרטים.יותר מהחברים שבחוץ.. 

נכתב על ידי עופיונית החול , 14/11/2008 08:57   בקטגוריות השקט שאחרי הסערה, אהבה ויחסים, אופטימי, אקטואליה  
4 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 




דפים:  
הבלוג משוייך לקטגוריות: יחסים ואהבה , החיים כמשל , 30 פלוס
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לעופיונית החול אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על עופיונית החול ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2025 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)