רשימות של ספרנית דילטנטית

התוכנית המקורית היתה לכתוב בלוג ספרותי שייקרא "מיומנה של ספרנית פאנקיסטית" (וכמובן, כולם יחשבו שזה אתר פורנו). אחרי הכל, אני קוראת כמעט כל הזמן, ולעומת זאת לא כתבתי כבר הרבה זמן. בהתחלה הבלוג היה אמור להיות חלק מהאתר ההולך ונבנה של אחיי הגרילות, שייקרא (כנראה) "אני יורק". בינתיים, הספרנית הפאנקיסטית הפכה לדילטנטית, ואני החלטתי שבשלב הזה אני מעדיפה לשמור על עצמאות. וכדי להציל משהו מכבודי הפאנקיסטי האבוד, אני קוראת ליומן Rotten Notes, או בעברית: רטינות.

אני קוראת כדי למצוא מפלט מבדידות. ב"חייה ומעלליה של אסטל-העוברת-ממעל", סיפור מקסים על יחסי בן מתבגר ואמו החד-הורית (והאינדיאנית-היפית-אנרכיסטית-פמיניסטית), שמופיע בקובץ הסיפורים "עשרה אינדיאנים קטנים" של שרמן אלקסי, מספר הבן על אמו, שבשלב מסוים של חייה החליטה שהיא מעדיפה לבלות יותר זמן עם ספרים פתוחים מאשר עם גברים סגורים.

אני חושבת שאני מחבבת את ההגדרה הזו.

אני קוראת גם כדי לנסות להכניס קצת סדר בחיים, שרוב הזמן הם כאוטיים, תובעניים, טובעניים, ובאופן כללי מעצבנים.

ג'ון שרקובסקי, שהיה במשך כ-30 שנה האוצר האגדי של מחלקת הצילום של MoMA (המוזיאון לאמנות מודרנית בניו-יורק), טבע פעם את המושג "חלונות ומראות" כדי לתאר את התפקיד הכפול שיש לצילום. שרקובסקי הוא שאחראי על גילויים לעולם של אמני-צילום ענקיים כמו דיאן ארבוס, לי פרידלנדר, גארי ווינוגרנד, וויליאם אגלסטון ואחרים (שכולם, אגב, חבים חוב גדול לשני האבות הענקיים של הצילום האמריקאי – ווקר אוונס ורוברט פרנק). ויום אחד אולי אני גם אכתוב על כל אחד מהם, מפני שתמיד חשבתי שהפירוש האמיתי של האימרה "צילום אחד שווה אלף מילים", הוא שצילום טוב אחד ראוי שיכתבו עליו אלף מילים.

בכל אופן, "חלונות ומראות": צילום טוב, טען שרקובסקי, מתפקד בו-זמנית גם כחלון וגם כמראה: חלון המאפשר מבט החוצה, אל מציאות שהיא לעיתים קרובות זרה ומוזרה לצופה; ומראה המאפשרת לו התבוננות והבנה של מדיום הצילום עצמו. אבל זה לא רק העניין הרפלקסיבי (ובהשאלה לספרות, העניין הארס-פואטי): בהרחבה אל אמנות בכלל וספרות בפרט, אפשר לומר שספר טוב לוקח את הקורא אל עולמות חדשים ובכך מנתק אותו לזמן-מה מהעולם המוכר והשחוק שלו עצמו; אבל הוא גם מחזיר לו בבואה שלו עצמו, מאפשר לו לגלות משהו על עצמו ומספק לו תובנה חדשה על אותם חיים רגילים ואפורים שלו. בכך הוא מספק לו גם נחמה.