רשימות של ספרנית דילטנטית

מכיוון שהשבוע יתרחשו שני פסטיבלי שירה בירושלים ובתל אביב, יהיה כאן שיר אחד ביום לאורך כל השבוע (פחות או יותר), מהשירים שנתקלתי בהם לאחרונה ומצאו חן בעיניי. אלה משוררים שעדיין לא כתבתי עליהם (אחרת מה הכיף), ונדמה לי שחלקם קצת פחות ידועים. נראה לי שאפילו מזג האוויר נעשה מתאים לזה.

חזיון לילה / רובינזון ג'פרס

אם תיקח את עצמך בידיים

תוכל לשמוע כמעט הכל. אבל אדם חייב לנוח,

אדם חייב לישון: כלומר, לאבד שליטה: אז כל השדים החולניים

משתלטים עליו. מי שמע אי-פעם על חלום נעים?

פחד וחרטה מוגזמים להחריד,

ופחד מפני אחריות: הוא שגורר אותנו

ממיטותינו אל תוך הלילה השחור המר

לפסוע על הרצפה, להצטמרר ולהחזיר לעצמנו את השליטה,

שאם לא כן נאלץ לשכב ולצעוק. אני מדמה לשמוע בלילות

הרבה אנשים נכבדים צועקים כתינוקות.

אני נושך את שפתיי ומגשש דרכי אל החלון,

שם הירח טורף ענן, הרוח מתנשם ככלב והאוקיינוס

נועץ בחופו ציפורניים אפורות של חתול גדול

המשספות את הגרניט. איתני הטבע חשים בטוב, השבח לאל,

רק האדם חייב להיות ער תמיד, מפלס דרכו בשאול.

(תרגום: רפי וייכרט. מתוך "שעה לא צפויה: שירים ותרגומים", הוצאת קשב לשירה)

זה מה שכדאי לדעת על רובינזון ג'פרס: שהוא חי את מרבית חייו בקליפורניה, וליתר דיוק באיזור כרמל וביג סר, שם הוא בנה במו ידיו את ביתו (קצת מזכיר קליפורני אחר - ג'ק לונדון, ובעיקר אמריקאי ענק אחר, שרבים ניסו ללכת בעקבותיו: הנרי דייויד תורו ו"וולדן פונד" שלו). ג'פרס היה תומך גדול של שימור הטבע ואיכות הסביבה. הוא האמין שבחשבון אחרון, החי והצומח חשובים יותר ליקום ולסדר הקוסמי מאשר בני האדם.