רשימות של ספרנית דילטנטית

XIII / ססאר ואייחו

אני חושב על ערוותך.

משנעשה הלב פשוט יותר, אני חושב על ערוותך,

מול חלצי היום הבשלים.

אני ממשש את כפתור האושר, הוא מוכן.

וגווע רגש קדמון,

משובש בדעתו.

אני חושב על ערוותך, תלם פורה

והרמוני יותר מרחם הצל,

אף שהמוות מתעבר ויולד

מאלוהים עצמו.

הו מצפון,

אני חושב, כן, על הפרא החופשי

המתענג באשר ירצה, באשר יוכל.

הו שערוריית הדבש של השקיעות.

הו שאון אילם.

םליאןואשוה!

(תרגום: טל ניצן. מתוך "טרילסה", הוצאת אבן חושן)

השורה האחרונה היא תמונת ראי של השורה הקודמת לה.

(אני לא יכולה לחשוב על הגדרה טובה יותר או תיאור הולם יותר של אורגזמה מאשר שאון אילם. לפעמים האורגזמות החזקות ביותר הן גם הדוממות ביותר. זה קצת מזכיר לי את השורה של ניל יאנג:

You are like a hurricane / There's calm in your eyes.

במבט ראשון זה לא מסתדר. אבל אחר כך מבינים שבעין הסערה יש תמיד דממה. כל הרעש והפירוטכניקה הם רק מסביב)

ססאר ואייחו (1892 – 1938) הוא מגדולי משורריה של פרו ושל השירה העולמית בכלל. רוב חייו ידע עוני, רעב, מחלות ורדיפות פוליטיות בשל פעילותו המרקסיסטית. ב-15 השנים האחרונות לחייו הקצרים חי בגלות בצרפת. שיריו נתקלו בעוינות וחוסר הבנה, ורק לאחר מותו זכו להכרה בתור כמה מהטקסטים הרדיקליים ופורצי הדרך בשירת המאה ה-20.