מזלו של איכר
היה היה איכר זקן, שעבד שנים רבות בשדה.
יום אחד ברח סוסו. שמעו זאת השכנים, ובאו לבקרו.
"איזה ביש מזל," הם אמרו, משתתפים בצערו.
"אולי," ענה להם האיכר.
למחרת חזר הסוס, ואיתו שני סוסי פרא.
"איזה בר מזל אתה," קראו השכנים.
"אולי," ענה האיכר.
ביום שלאחר מכן ניסה בנו של האיכר לרכב על אחד מסוסי הפרא. הסוס השתולל, ובן האיכר הושלך ארצה ושבר את רגלו.
שוב באו השכנים לנחם את האיכר.
"איזה ביש מזל," הם אמרו.
"אולי," ענה האיכר.
ביום המחרת הגיעו אנשי הצבא אל הכפר כדי לגייס צעירים למלחמה. כשראו שרגלו של בן האיכר שבורה, לא גייסו אותו.
"איזה בר מזל אתה," קראו שוב השכנים.
"אולי," ענה להם האיכר.
(- ג'ון ג' מות', "כשפנדה נוחת בחצר", סיפורי זן לילדים. תרגום תלמה אליגון-רוז, הוצאת כנרת)
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
