"לילה אחד, כשהים כולו זרח, הוא התפלא כשראה כמה לווייתנים שפלטו סילונים נוצצים של מים; ואחר-כך, כשהוא שכב לו על הסיפון של הסירה והביט בשמיים האדירים, עם המוני הכוכבים, העכבר הזעיר עמוס, כתם קטנטן של משהו חי בתוך היקום הענקי החי, הרגיש שהוא בפירוש חלק מכל זה. הוא כל-כך נסחף והתרגש מהיופי והחידה של הכל, עד שהסתובב לצד אחד ולצד השני, וישר החוצה מן הסיפון של הסירה אל תוך הים."
(- וויליאם סטייג, "עמוס ובוריס". תרגום יהודה מלצר, הוצאת ידיעות אחרונות)
ודהרמה החתול אומר: "התרופה לעצב היא נתינה. כשאתה מדוכדך, תמצא דרך לעזור למישהו אחר."
(- דייוויד לורי, "דהרמה החתול: פילוסופיה עם פרווה. בדרך החתחתים אל הנירוונה עם חתול בודהיסטי, פרח נזירים ועכבר מטורף על גבינה". תרגום חווה רימון ויובל אידו טל, הוצאת רימון)
(ההדגשות הן שלי)
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
