עז מחליקה על בננה
I want to become the great person my puppies think I am. |
| 11/2008
אני לא אמורה להיות כאן עכשיו
אם הייתי יכולה לבקש ממפלצת הספגטי המעופפת/אלוהים/החייזרים ששתלו את החיים על כדור הארץ, כל כוח שאני רוצה, הייתי מבקשת להיות בלתי נראית. הייתי רוצה לראות את העולם כמו שהוא כשהוא לא מתייחס אליי; כשהמוח שלי לא מרעיל אותו כדי שיהיה שלו ונוח לתפישה.
כמה נפלא זה יכול להיות, וכמה מעורר ביטחון. לעולם שוב לא אצטרך לפחד מכל מילה שאני שומעת, כי אני אדע כמה היא באמת קיימת בעולם וכמה היא קיימת בתוך הראש שלי.
זה מוזר להרהר בפומבי.
שאלות (כי טוב לכתוב אותן, ועדיף להודות שהן שם במקום לנסות לפתור אותן בתשובות מגוחכות שהתודעה מפטמת את עצמה בהן):
1. מה עושה ימים מיוחדים?
2. איך מפיקים את המירב מבצפר ומצליחים ללמוד ולהתפתח בתקופת ההתבגרות?
3. איך יודעים שאפשר לבטוח במישהו? או שאף פעם אי אפשר לדעת, וצריך להסתכן. הגיוני שצריך להסתכן. העולם מתברר להיות שונה מאוד מהתבניות הברורות שמחנכים אותנו עליהן (לא שהן דבר רע. צריך לחשוב קודם דרכן). (לא הצלחתי להתחמק מחצי תשובה מטופשת).
4. איפה אנחנו חושבים? האם יש מין יקום נוסף, למחשבות שלנו? ובו מוקצה מקום לכל אחד? האם ככל שהמקום גדול יותר, האדם חושב בצורה מורכבת יותר, על דברים מסובכים יותר, וכך נקרא יותר חכם? האם יש חשיבות גם לארגון של המקום בידי האדם? האם יש אפשרות לארגן אותו בכלל?
5. מה התחיל את העולם?
6. תגדירו לי את התואר "חי".
7. האם באמת, אבל באמת אין צדק בעולם? זה מאוד לא הגיוני שאין.
8. מהי אהבה? האם כולם יכולים לאהוב? האם לכל אחת יש הגדרה שונה, כך שבעצם לפי ההגדרה של אותו אדם, אף אחד לא באמת אוהב אותו? האם זה הכול הורמונים במוח שלנו שיוצרים את הרגשות האלה? (אוף)
9. האם אפשר לראות את המוח שלנו כמחשב? ואם כן, האם כל דבר שהוא יוצר הוא בעצם מתמטיקה? ואז לגיטימי להרוס שירים בתבניות לא חושבות? האם בתור מחשב אני בכלל חושבת?האם זוהי הגדרה מתאימה לעיבוד המידע במוחינו?
| |
|
בבלוג זה
בכל הבלוגים
