רושמת לך "בהצלחה בהמשך,שתכיר מישהי חדשה ותיהיה מאושר".
נשרפת.
מתה מבפנים.
איך אני בכלל יכולה לחשוב על מישהי אחרת איתך?איך?
זה אתה ואני,רק שנינו,הכי יפים,הכי מאושרים והכי מדהימים יחד.
יחד מול כל העולם.
שבוע אחד וזה הלך,לאן הכל הלך?
אז ראיתי שזה כבר לא זה ובאתי לקראתך,שנינו סבלנו ואהבנו וסבלנו ואהבנו וסבלנו.
יריתי לי כדור בין הרגליים.עשיתי גול עצמי.קברתי את עצמי מתחת לאדמה.
אלוהים,אם באמת היית מקשיב לי מידי פעם והייתי יכולה לבקש ממך בקשה קטנה הייתי מבקשת שתחזיר את הכל להתחלה.
שבועיים לפני שהכל היה ורוד.
וכמו שאמרתי לא מזמן,אני חושבת שאני אוהבת אותך,אני צריכה את ההפסקה כדי להבין את זה באמת.
לומדים להעריך דברים יקרי ערך רק אחרי שמאבדים אותם.
וככה זה כנראה...
וזה הסוף,שלי ושלך ובכלל.
אני אמשיך עם החלומות ואתה עם הלימודים.
אני אטוס ונפגש אולי יום אחד כשיהיו לנו נכדים.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
