| 11/2004
יש לי דרך
כל מי שמקום מגוריו או עבודתו או שניהם גם יחד מצויים בחבל הארץ שבין נתניה לכפר-סבא מכיר את הדרך הזאת, המכונה בפשטות ע"י יודעי דבר בשם "הקיצור". בה"א הידיעה.
אבל לפני שנשעט לנו בדרך המתפתלת, הרשו לי בבקשה כמה מילים על האיזור. אף פעם לא ידעתי איך בדיוק לאכול את הפרוזדור הזה שמחבר בין המטרופולין התל-אביבי לנתניה ומשם אל האיזור הקסום שמעבר להרי-החושך (להלן חדרה) - הלא הוא "הצפון".
אילו הייתי מתנחל עטוי דובון וחמוש בעוזי הייתי מספר לכם בלהט ובמבטא אמריקני שאלו הם המותניים הצרים של המדינה ושאם יום אחד הערבים יזרקו אותנו לים הם יתחילו משם. אבל היות וחזיונות אפוקליפטיים עושים לי חלושס, אומר רק שמדובר בפיסת ארץ נטולת זהות או ייחוד, מעין איזור דמדומים אל-אורבני.
התבוננות אובייקטיבית במפה תגלה לנו שזה בעצם צפון הארץ. אבל אותה התבוננות תאמר גם שבאר-שבע זה מרכז הארץ, ואת זה, עם כל הכבוד לאבישי ברוורמן, אני לא מוכן לקבל.
מדובר אם כן במעין שטח הפקר, מעין נו-מנ'ס לנד או כפי שאני מעדיף לקרוא לו בהשראת טולקין - "הארץ התיכונה". מבחינה זאת, "הקיצור" משתלב שם היטב.
"הקיצור", לאלה מכם שהרצליה היא עבורם גבולה הצפוני של מדינת ישראל, הוא מעין מערכת של דרכים משובשות להפליא, חלקן סלולות וחלקן כבושות, המחברת בין כביש 4 ("הכביש הישן") לכביש החוף בואכה קיבוץ שפיים, המהווה חולץ פקקים יעיל למדי עבור מאות - ואולי אלפים - מתושבי האיזור. כה יעיל, עד שיש לתמוה על כך שהקיצור הזה אינו פקוק בעצמו. בעצם, לפעמים הוא פקוק.
לא מדובר בדרך אטרקטיבית במיוחד. חוץ נהבורות והקפיצות שה"קליאו" הקשישה מדלגת מעליהם באדישות-משלימה-עם-המצב ובאנחות "נו מילא", מעבר לנוף המדכא-משהו הכולל מזבלה, פרדס, אורוות-סוסים, שיחי חובזה (בעונה), ברושים סטנדרטיים, שדות ופסי רכבת, מעבר לטנדרים ורכבי הכבישטח השועטים בה כאחוזי-אמוק, מתיזים אבני חצץ (או בוץ - תלוי בעונה) אל חלונה של הקליאו, זוהי דרך שלהצמיד לה את המלה "חתחתים" יהיה בבחינת עשיית חסד עמה וזוהי דרך שמזכירה לנו שאין טוב בלי רע ואין עקיפת פקקים ללא תלאות.
לא אטרקטיבית? לא בדיוק. לאחר שלומדים להכיר את מיקומם של הבורות ומתרגלים לפניות העיוורות המסוכנות (שתמיד איזו סובארו מבוהלת מגיחה במהירות מהצד השני שלהן ומורידה לי שנה מהחיים), מתחילים לשים לב לאטרקציות הרבות שפזורות לאורך הדרך ולשלטים המכוונים אליהן. בעיקר לשלטים. חוץ מהאחוזה העומדת למכירה של שרי אריסון שנמצאת איפשהו בסביבה ושמן הסתם אינה משולטת (המוצא יזכה בסוף-שבוע באילת עם עופר גלזר), מתגלה על הדרך שעטנז ביזארי-משהו של חוויות: "למאהל הבדואי" מכריז שלט אחד; "לטרקטורון המעופף" מדווח אחר; "אסדו על האש - כל שבת ב-12!" מודיעים 17 שלטים אחרים; "סחלב חם והמבורגר" ממלמל בביישנות שלט תוצרת-בית; וכמובן איך שכחתי את "טופית - בית האבן", מסעדה הממוקמת בתוך מסתתה (יש מלה כזאת?) והמקום שבו מגישים את פלטת הבשרים הגרועה ביותר ביקום המוכר. כל כך גרועה, שיש לי חשד שהשף הוא בעצם עובד מסתתה שהחליט לעשות שעות נוספות במטבח והתבלבל, אפעס, עם חומרי הגלם. מה שכן, החתולים שמסתובבים שם לא התלוננו וטרפו את נתחי הפיגולים בתיאבון.
זוהי דרך שכל דביל שרק אתמול קנה במיטב כספו משפחתית 4X4 מיותרת בתכלית שועט בה כאילו אין מחר, מקפץ על הבורות כאילו הוא לפחות בראלי פאריס-דקר. לפעמים אני חושד שהטמבלים האלה עם הכבישטחים רכשו את המפלצות שלהם רק כדי שיוכלו להרביץ רייסים מטולטלים ב"קיצור" בדרכם לעבודתם המהוגנת בהרצליה-פיתוח. והם בכלל גרים בהרצליה-פיתוח. נו שוין.
זוהי דרך שבה משאית אחת שהתהפכה לתעלה שכבה שם שבועיים עד שמישהו טרח לפנות אותה.
זוהי דרך שבה מישהו חרש חלק מהכביש כדי שטרקטורים יוכלו לחצות אותו. נבצר מבינתי למה הם לא יכולים לנסוע על האספלט.
זוהי דרך שהתושבים שגרים בסמוך לה מתחננים שלא ניסע דרך המושב שלהם (יש שלט!) אבל במקביל מקפידה יד נעלמה לסתום את הבורות בדרך לשם ולהזניח את הבורות בדרך השנייה, העוקפת.
זוהי דרך שחוקי התנועה היחידים התקפים בה הם אלה הנוגעים להתנהגות לפני מסילת רכבת. לא שיש ברירה אחרת, אגב. יש מחסום.
זוהי דרך מחורבנת, אבל יעילה באופן מפתיע.
זוהי דרך שהורגת בקשיחות איטית את המכונית - אבל זה לא מפריע לכל כך הרבה אנשים לנסוע בה כל יום, פעמיים ביום, ואפילו להמליץ עליה לחבריהם.
זוהי דרך שהנוף בה מדכא, אבל למי אכפת ממנו. ובעצם, הוא לא שונה מאינספור נופי-ארץ-ישראל אחרים שאם להודות על האמת גם הם נראים מאובקים ומוזנחים משהו.
זוהי דרך שמציעה, כזכור, שפע של אטרקציות, אבל ההתנסות בהן היא על אחריות המשתמש בלבד. ואני חוזר ומזכיר: אם התגלגלתם בטעות ל"בית האבן" (למה?) - אל תתפתו ללכת על פלטת הבשרים.
בקיצור, זוהי דרך. קיצור.
ואם אתם מחפשים פה משל, אני שמח לשמוע. תודיעו לי כשתמצאו.
| |
|
בבלוג זה
בכל הבלוגים
