| |
מושב לצים - הבלוג של ישי
"אשרי האיש אשר לא הלך בעצת רשעים, ובדרך חטאים לא עמד, ובמושב לצים לא ישב..." (תהילים, א, 1) |
| 3/2009
מה נשתנה הפורים הזה
או: הרהורים על ערש חמרמורת.
גם אתם שמתם לב שחגיגות פורים השנה נמשכו שבוע שלם?
מישהי סיפרה לי שכבר בשבת שעברה, לפני פורים, היא היתה במסיבת פורים; ביום ראשון - עדיין לפני פורים, כן? - היו אנשים אצלנו בעבודה שכבר הגיעו מחופשים, ובערב כבר ראיתי אנשים מחופשים בדרכם למסיבות; שני-שלישי-רביעי היו כמובן ימי פורים הרשמיים (כולל, במקרה שלי, חופשת פורים כפויה מהעבודה בשלישי); בחמישי ושישי, ערבי הבילוי המסורתיים, נמשכו החגיגות ביתר שאת, והמסיבות היו מן הסתם אף גדולות ואינטנסיביות יותר (כי לא עובדים למחרת). והיום, שבת, יתכן שאפילו ברגע זה מתנהלות כמה אפטר-פארטיז. ומי יודע מה יהיה בערב.
אני מניח שחלק מזה קשור לשינוי זווית הראייה האישית שלי, והמיקום האסטרטגי שלי מעל מתחם בילוי תל-אביבי פופולרי. אבל יתכן גם שעל רקע הבאסה הכללית, יותר אנשים חשו יותר צורך לצאת ולחגוג, ולמתוח את הפורים הזה עד... ובכן, עדלאידע.
לא יודע איפה האמת, אבל עלה לי רעיון.
למה שפורים לא יימשך באמת שבוע שלם? לא רק בפועל כפי שקורה היום, אלא להפוך את זה לחגיגות רשמיות של שבוע שלם. לקרנבל. אפילו תאריכו את החופשה של בתי הספר, מה אכפת לי. ואם יש יותר מדי ימי חופש לילדים, קחו יומיים-שלושה מפסח. גם ככה החופשה הזאת ארוכה מדי.
האביב בישראל הרי מגיע מוקדם. אז בואו נהפוך את פורים ל"ספרינג-ברייק" משלנו. פסח לא מתאים לזה, הוא רציני ומשפחתי מדי. אז יאללה פורים.
אפשר להחליט שזה יהיה חג האופטימיות, או חג השמחה, או אפילו חג-ללא-סיבה - חג לשם החגיגה. חג החגיגות. החג של עזבו-אותנו-באמאשכם-מהמשבר-הכלכלי-ומהממשלה-הכושלת-ומכל-הערבים-האלה.
אז כן, נו, ביומיים הראשונים של השבוע הזה נחגוג את האגדה המנג'סת הזאת על יהודי פרס, אבל אחרי זה נתפנה לשבוע הבריחה מהמציאות.
חג שמח!
| |
|
בבלוג זה
בכל הבלוגים
