| 7/2006
החטא ועונשו
הייתי בעד צרפת. הייתי בעדם מכל הלב (כלומר, לא רק בגלל שאני נגד איטליה). צרפת גם שיחקה טוב יותר, יכלה לנצח, אבל נפלה קורבן למאמן טיפש ולקפטן קפריזי.
הכל היה ערוך מוכן לסיום מהסרטים. סוף נוסח הוליווד. הנבחרת האנדרדוגית מנצחת, והשחקן הטוב בעולם פורש עטור תהילה כשבאמתחתו הפרס הכי יוקרתי. אבל זידאן בעט... סליחה, נגח בדלי, ובמקום סרט הוליוודי סוחט דמעות קיבלנו סרט אימה (או כמו שאח שלי אמר: "סרט מצרי של שישי אחר הצהריים").
חבל, כי זידאן היה סמל של השתלבות המהגרים בחברה הצרפתית. עכשיו הוא סיפק נשק חם לכל הלאומנים הצרפתים שיתחילו שוב לקשקש על "המזג החם של הצפון אפריקאים". אלג'יראי-סכין.
נו, פורצה איטליה, או משהו
ובאשר לאיטליה, כמו כמעט כל משחק שבו היא מנצחת, גם הפעם לא ממש הגיע להם לנצח. בעצם, אחרי מה שזידאן עשה, לאף אחד לא הגיע לנצח, ואולי טוב שהמשחק הוכרע בבעיטות-11. איטליה היא זוכה ראויה, ולו רק משום שהעיפה, במשחק הירואי, את הנבחרת ששיחקה את הכדורגל הכי טוב - גרמניה.
וואם כבר מדברים על חטאים ועונשם, באיטליה רצה כבר כמה ימים הספקולציה שאולי, אם הנבחרת תזכה בגביע, תוענק חנינה כללית לכל המעורבים בפרשת השחיתות בליגה.
אני מאד מקווה שהאיטלקים, שיכולים ללמד אותנו דבר או שניים על שחיתות, לא יעשו את הטעות הזאת. דווקא מנבחרת שזכתה בגביע העולמי אפשר לצפות שלא תתנהל לפי הנורמות המוסריות של מרכז הליכוד. עכשיו, כשכל הזרקורים מופנים לאיטליה, זה הזמן להציג תדמית שונה מזו שהאיטלקים מתעקשים להציג לעולם כבר שנים.
הערה לסיכום
שמעתי בימים האחרונים הרבה טענות על כך שמדובר היה בטורניר די גרוע, משעמם, לא מרגש, לא מסעיר, בלי הפתעות וכו' וכו'.
זה כנראה עניין של ציפיות. אי אפשר לצפות שאירוע כזה יתעלה לרמה של ליגת האלופות, ומי שמחפש כדורגל מלהיב ומרגש, זה לא המקום. השחקנים עייפים מעונה מתישה, המחוייבות שלהם לנבחרת היא משנית ביחס למחוייבותם למועדון שמשלם להם (המון) כסף, ושיטת הנוק-אאוט הבלתי נמנעת מחייבת משחק זהיר והגנתי. וזה, אגב, בדיוק המגרש הביתי של נבחרת איטליה; וזה גם מה שנתן ליוון את אליפות אירופה 2004.
אני דווקא הייתי מרוצה מהרמה, דווקא בגלל שאני כבר לא מצפה לרמה גבוהה בטורנירים האלה. גביע העולם מספק חוויה מסוג אחר מזו שמספקת ליגת האלופות, נניח, וצריך לדעת להפריד בין הכדורגל שאנחנו רואים מדי שבוע בטלויזיה, לבין זה שמשוחק במסגרת הבינלאומית, אפילו שלכאורה זהו אותו משחק.
וזה אכן אותו משחק, אלא שהוא משוחק בשני יקומים מקבילים, שהציפיות והסטנדרטים בכל אחד מהם, אמורים להיות שונים. שניהם מגלגלים הרבה כסף, ובשניהם המניע העיקרי הוא כרגיל מסחרי, אבל לפחות בזה של גביע העולם, הדרייב שמריץ את השחקנים אמור להיות אחר, לפחות על פני השטח.
| |
|
בבלוג זה
בכל הבלוגים
