לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה
 

מושב לצים - הבלוג של ישי


"אשרי האיש אשר לא הלך בעצת רשעים, ובדרך חטאים לא עמד, ובמושב לצים לא ישב..." (תהילים, א, 1)
כינוי: 

בן: 48

ICQ: 72106105 

תמונה



פרטים נוספים:  אודות הבלוג


מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    מאי 2004    >>
אבגדהוש
      1
2345678
9101112131415
16171819202122
23242526272829
3031     

 
הבלוג חבר בטבעות:
 



הוסף מסר

5/2004

כשלים לוגיים


 

קיבלתי השבוע את המייל הבא:





רק תעבירו הלאה לכמה שיותר אנשים, על כל מייל מקבלת תינוקת חולה סרטן כסף לניתוח

אנשים זה ממש חשוב

נושא: לוקימיה
אם את/ה מוחק/ת את זה סימן שממש אין לך לב.

היי, אני אבא בן 29. לי ולאשתי יש חיים נהדרים ביחד, אלוקים בירך אותנו גם בילדה - לבת שלנו קוראים רייצ’ל והיא בת 10 חודשים.
לא לפני הרבה זמן הרופאים גילו סרטן המוח בגוף הקטן שלה.
יש רק דרך אחת להציל אותה...ע”י ניתוח.
לצערנו, אין לנו מספיק כסף לשלם על הניתוח, AOL וZDNET הסכימו לעזור לנו. הדרך היחידה שהם יכולים לעזור לנו זה דרך האימייל הזה.
אני שולח את האמייל הזה אליכם, ואתם שולחים אותו לעוד אנשים. AOL עוקבים אחרי האמייל וסופרים כמה אנשים מקבלים אותו.
כל אחד שפותח את המכתב ושולח אותו ללפחות 3 אנשים - מביא לנו 32 סנט.

בבקשה תעזרו לנו.
בתודה, ג’ורג’ ארלינגטון





 

כולנו מכירים את מכתבי השרשרת המופרכים האלה, ולמרות שהתבגרנו קצת מאז התוודענו לראשונה למדיום האינטרנטי, יש לא מעט אנשים, כולל ותיקי-אינטרנט, שעדיין נופלים בפח הזה. כנראה שאין מה לעשות. ילדות קטנות שחולות בסרטן זה סיפור שתמיד עובד.

קיבלתי כבר מיילים כאלה בעבר, אבל מה שהדהים אותי במייל הספציפי הזה הייתה רשימת התפוצה הארוכה שלו. נראה שכל מי שקיבל את המכתב בעבר הקפיד להפיץ אותו בין כל מי שמופיע בפנקס הכתובות שלו, והתוצאה: "היסטוריה" ארוכה שכללה - ואני לא מגזים - מאות נמענים וכתובות. רק להמחשה: גודלו של המייל היה כ-10 קילו-בייט, כאשר מכתב ממוצע שוקל בד"כ כ-1-2 ק"ב. המשמעות: בערך 9 ק"ב של כתובות על גבי כתובות. האאוטלוק נתקע בנסיון הראשון לפתוח את המייל הזה.

רק מהמייל הזה הייתי יכול להקים מאגר כתובות לא-רע ולמכור אותו לגופים מסחריים. וכשאני חושב על זה אני מתחיל לחשוד שזו המטרה שלשמה נוצרים לפחות חלק מהמיילים האלו.

 

לא משנה.

הדבר הראשון שעשיתי לפני שהעברתי את המייל לאשפה, היה להחזיר תגובה לכל הנמענים במכתב (reply all) עם הפנייה לאתר לא רלוונטי המועיל.

זה המינימום שאנשים יכולים לעשות כשהם מקבלים מייל כזה ולפני שהם מעבירים אותו הלאה בתפוצת נאט"ו.

 

אבל גם בלי עזרתו של "לא רלוונטי", אפשר להבין שמדובר בקשקוש. כל מה שצריך זה ניתוח לא מאד מסובך של הטקסט.

קודם כל, הניסוח העילג וטעויות הדפוס. לא יודע מה איתכם, אבל אם בתי הקטנה הייתה בסכנת חיים הייתי מקדיש עוד כמה דקות לניסוח קצת יותר מוקפד ומכובד. ניחא.

שנית, הצדקנות. שימו לב לציטוט: "אם את/ה מוחק/ת את זה סימן שממש אין לך לב." אוי נו באמת. בדיוק מה שבנאדם צריך במקרה כזה הוא הטפת-מוסר צדקנית שכזאת, ועוד מראש. ברור שאם המייל הזה היה נכון, הרי שמי שמוחק אותו הוא באמת חסר לב, אבל אם הוא היה נכון - אין צורך בתזכורת הזאת.

הטפת מוסר כזאת מוסיף רק אדם מהסוג שממציא שטויות כאלה וחושב שזה מה שישכנע אנשים להפיץ הלאה את המכתב המפוברק שלו, אבל לא ראה מימיו פנייה אמיתית לעזרה.

מנסיוני הצנוע, ברוב המכריע של המקרים, אנשים שפונים באמת לעזרה (בתרומות למשל), מקפידים להציג את הבעייה בצורה צנועה ובלי לנסות לעורר במקבל הבקשה מוסר-כליות באופן כל כך בוטה.

אבל חשוב מכל, יש במכתב כמה כשלים לוגיים מהותיים:

הטכנולוגיה

אף פעם לא הבנתי איך אנשים נופלים בפח של "מעקב אחרי אימיילים".

אני לא מומחה גדול בתחום, אבל אני לא משוכנע שיש ביכולתן של חברות אינטרנט (או חברות בכלל) לעקוב אחרי אימיילים, בטח שלא בשיטות חוקיות.

השיטה

כאמור,  זו לא פנייה לגיוס תרומות - זו פנייה להפצת מייל, והחברות מתחייבות לשלם 32 סנט עבור כל 3 מיילים שנשלחים. כלומר, החברות מלכתחילה מתחייבות לשלם את כל הסכום בעצמן.

נשאלת השאלה: אם הן מתכוונות ממילא לשלם את כל הסכום בעצמן, מדוע לא פשוט לשלם אותו או לגייס תרומות בדרך מקובלת? מדוע להמתין עד שהמכתב יופץ מספיק פעמים כאשר חייה של תינוקת מוטלים מנגד וכל יום קובע?

הטוטאליות

ציטוט: "הדרך היחידה שהם (איי-או-אל וזי-די-נט) יכולים לעזור לנו זה דרך האימייל הזה".

הדרך היחידה! אין דרך אחרת לעזור אלא באמצעות מהלך מסובך של הפצת מיילים ומעקב אחריהם. לא יותר פשוט לעשות העברה בנקאית (גם צ'ק יתקבל בברכה) בלי כל הטרארם הזה?

הדרך היחידה! איכשהו יש לי הרושם ששתי חברות כמו איי-או-אל וזי-די-נט מסוגלות לעזור בעוד אינספור דרכים חוץ מ"הדרך היחידה" הזאת.

 

השאלה היא למה זה מעצבן אותי. הרי ממילא אני מוחק את המיילים האלה בלי להניד עפעף.

זה מעצבן, כי המיילים האלה מגיעים מאנשים שאני מכיר ומעריך ושאינם חדשים בתחום (בייחוד המייל הספציפי הזה שהגיע מאדם יקר שהוא האחרון שהייתי מצפה ממנו שייפול בפח הזה).

כלומר, מייל שמגיע מאדם כזה אני פותח, כמובן. פותח, מדפדף למטה אל תחתית רשימת הכתובות האימתנית, רק כדי לגלות את השטות הזאת.

זה גוזל זמן וממלא את התיבה, בעיקר כשהמייל "נכנס לסחרור" ומתחיל להגיע אלי שוב ושוב מכל מכריי ומוקיריי. וזה כמובן בנוסף לערימות אינסופיות של ג'אנק מייל.

 

אז נראה לי שהמעט שאפשר לעשות זה להשקיע טיפה מחשבה לפני שלוחצים על Forward, לטובת כולנו.

 

רק בריאות.

 

 

נכתב על ידי , 18/5/2004 11:17  
1 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט



הבלוג משוייך לקטגוריות: החיים כמשל , אקטואליה ופוליטיקה , פילוסופיית חיים
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לישי רוזנבאום אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על ישי רוזנבאום ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2025 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)