מושב לצים - הבלוג של ישי

הרשתות השחורות

למען השם, מדוע התעקש מי שהתעקש לסדר בכל האיצטדיונים בפורטוגל רשתות-שערים שחורות? על מה הוא חשב לעזאזל?
נשבע לכם, שאם אני אתפוס את חבר הועדה המארגנת שאחראי למחדל של רשתות השערים, אני אצרור אותו בתוך רשת כזאת, אשליך אותו בלב מדריד ואצעק "אמיגוס, הנה פורטוגלי!".

אם יש משהו שחברי ועדות מארגנות, מנהלי איצטדיונים וחמור מכך - במאי טלויזיה טרם הבינו, הוא חשיבותה של הרשת ליופיו של הגול. לכאורה, הרשת היא רק אביזר שאמור לסייע לשופט ולצופים להבחין מתי הכדור נכנס בין הקורות ומתי לא. תפקידה הרשמי הוא לעצור את הכדור במעופו לאחר שנכנס לשער. אלא שלטעמי, לא בכך מסתיים תפקידה. הרשת היא לא רק אלמנט טכני, אלא חלק מחווית השער עצמה. אין דבר יותר יפה בכדורגל מכדור המפרפר ברשת. לא במקרה צועקים שדרים ישראלים "הכדור ברשת" ולא "הכדור בשער". יש משהו מקסים באופן שבו הכדור ננעץ ברשת ומזעזע אותה.

הבעייה היא שבמקומות מסויימים בעולם טרם הבינו זאת. במקומות אלה נהוג למתוח מאחורי השער רשתות שחורות או כחולות או ירוקות. בקיצור, רשתות שכמעט אינן נראות לעיניו של צופה הטלויזיה או האוהד שיושב במרומי היציע. רשתות שקופות.
אין דין כדור שננעץ ברשת שחורה כדין כדור שנתקע ברשת לבנה. כדור שפוגע ברשת שחורה אינו מספק את האפקט הנדרש של הרשת המתנופפת. כלומר, הרשת מתנופפת, אלא שהצופים כמעט ולא רואים אותה.
חמור מכך: כבר שמתי לב לעובדה שכאשר הרשת היא שחורה לוקח כמה שניות עד שאני מבין שהכדור נכנס לשער. הייתי רוצה לחשוב שמדובר בתפיסתי האיטית את המציאות, אלא שלצערי או לשמחתי לא כך הדבר. זו הרשת.


טורסטן פרינגס מוצא את הרשת של ואן דר סאר. אני עדיין מחפש.

תמיד חשבתי שאני היחיד ששם לב לזה. והאמת היא, שכאשר אני מעלה את זה בפני אנשים הם מסתכלים עלי בתימהון ובמבט של "מה זה חשוב?".
אבל בגביע העולם 1994 בארה"ב קיבלתי איתות לכך שיש עוד מישהו שחושב כמוני. במשחקי ידידות טרום-מונדיאליים שנערכו באיצטדיונים המיועדים לארח את גביע העולם שמתי לב שהרשתות שם שחורות והתחלתי לדאוג. "נו בטח" חשבתי לעצמי "מה האמריקנים האלה מבינים בכדורגל". אלא שהאמריקנים אולי לא מבינים בכדורגל, אבל הם מבינים גם מבינים בטלויזיה ובבידור. האחראי על הרשתות בועדה המארגנת כאילו תקשר איתי טלפתית ודאג להזמין רשתות ושערים מהסוג שגורם לכל חובב כדורגל (טוב, לי) להזיל ריר. רשתות לבנות, עם חורים צפופים, התלויות, לא מתוחות, על השער. פשוט תאווה לעיניים.


הכדור ננעץ ברשת. עכשיו רואים

גם האופן שבו הרשת מחוברת לשער היא נושא לדיון.
בשנים האחרונות ננטשה לחלוטין השיטה בה מותחים את הרשת על מסגרת פנימית, ותודה לאל על חסדיו הקטנים. מסגרת פנימית היא זוועה בהתגלמותה. היא מונעת לחלוטין את אפקט הרשת המתנופפת, בלי קשר לצבע הרשת.
היום, מקובל למתוח את הרשת ע"י חוטים המחוברים למוטות חיצוניים, בדומה לאופן שבו מותחים יריעות אוהל. כך אין עצמים זרים בתוך השער (חוץ, אולי, מבקבוק המים של השוער שאיכשהו הכדור תמיד מצליח לפגוע בו). המטרה היא שהכדור שחודר לשער לא ינתז בעוצמה מהמסגרת הפנימית אלא ישאר בפנים. גם כאן יש שתי אסכולות: הרשת המתוחה והרשת הרפויה. מבחינתי, אין העדפה כל עוד הרשת היא לבנה, כמובן.


שער עם מסגרת פנימית. ברוך שפטרנו

בקיצור, עוד לא מאוחר מדי. אני עדיין מפנטז על כך שהפורטוגלים מתכננים החלפת רשתות דרמטית לקראת רבע הגמר. אבל אני יודע שהסיכויים נמוכים. לא סומך עליהם. מה שבטוח הוא שבעיני משהו מזוהרה של האליפות (הלא כל כך מלהיבה ממילא) קצת הועם. וחבל.