| |
מושב לצים - הבלוג של ישי
"אשרי האיש אשר לא הלך בעצת רשעים, ובדרך חטאים לא עמד, ובמושב לצים לא ישב..." (תהילים, א, 1) |
| 4/2007
רק שלא יתפטר
יהיו אשר יהיו מסקנות ועדת וינוגרד, אהוד אולמרט לא צריך להתפטר. לא לאחר פרסום הדוח החלקי, וגם לא עם פרסום הדוח המלא. אולמרט לא צריך להתפטר בכלל, אלא אם כן יתחולל משהו בלתי סביר לחלוטין ויתברר כי פעל חלילה במזיד כדי להכשיל את ישראל במלחמה, או משהו מטורף כגון זה.
לא שאני מחסידיו של האיש, חלילה. הו לא, עדיין מדובר בראש ממשלה גרוע. אבל יש רק בית דין אחד הראוי להדיח ראש ממשלה - הקלפי. יש רק "ועדה" אחת הרשאית להראות לראש הממשלה את הדלת - ציבור הבוחרים. התפטרות - עוד התפטרות - תקח מאיתנו את הזכות הבסיסית והחיונית הזאת. כידוע, מנהיגים לא מתפטרים כאשר הם חושבים שכשלו או כאשר התקשורת לוחצת, אלא רק כאשר הם מבינים כי עדיפה התפטרות על פני השפלה בקלפי. אני מחזיק אצבעות שהתובנה הזאת לא תחלחל לראשו של אולמרט.
מדינת ישראל שכחה את הכלל הפשוט, לפיו גורלו של נבחר הציבור הוא בידי - הפתעה - הציבור. ממשלות מתחלפות בקצב מסחרר, בעוד דבר-הבוחר הופך לפחות ופחות רלבנטי. יום אחרי הבחירות כבר עולה השאלה כמה זמן תשרוד הממשלה, אם בכלל. מנהיגים עולים ונופלים בתמרונים, בקומבינות ובמשחקים פוליטיים, הכל מתנהל במסדרונות הכנסת והעם עומד נדהם ורק רואה את הקולות, בעוד קולו-שלו הופך חסר משמעות.
אהוד אולמרט ראוי לגמור את הקדנציה, משום שהוא נבחר ל-4 שנים - לטוב ולרע וגם אם דרכו כשלה. זה חיוני לדמוקרטיה והכרחי ליציבות המשטר בישראל.
בעשורים האחרונים, וביתר שאת בעשור האחרון, חדלה המערכת הפוליטית בישראל מלתפקד. כלומר, היא עדיין חיה ובועטת - אפילו יותר מתמיד - אבל היא כבר לא עושה את מה שהיא אמורה לעשות - לשלוט. ראשי ממשלה עסוקים ימים תמימים בספינים ובתמרוני הישרדות; שרים מוודאים כל העת שאף אחד לא חומד את מקומם, במקביל שולחים מבטים חומדים אל תיק בכיר יותר, בעוד ניהול משרדם הופך למשימה שולית; חברי כנסת מתראיינים תחת כל מקרופון רענן ומנסים רק לשפר עמדות לקראת הבחירות הבאות. אף אחד כבר לא מדבר על איך מגיעים לסוף הקדנציה, אלא רק איך מגיעים לסוף השנה, לסוף החודש, לסוף היום. ככה אי אפשר לעבוד. ככה אי אפשר לשלוט.
בהיעדר מערכת פוליטית מתפקדת, גם המנגנון הבירוקרטי שמתחתיה קורס לאיטו, ובעקבותיו כל זרועות השלטון: החל מצה"ל - שהפגין כישורי-קריסה מרשימים רק לפני כמה חודשים - דרך המשטרה המגוחכת ועד הרשויות המקומיות על עובדיהן מולני-השכר. אהוד אולמרט הוא נכון לעכשיו הבעיה הקטנה של השלטון בישראל, וגם אם יש לו אחריות ישירה לכשלון בלבנון (ולדעתי אין לו), נקווה שייתן לנו להחליט זאת בעצמנו עם תום הקדנציה. נכון, הוא מי שכרגע נמצא שם למעלה, הוא הנושא באחריות, אבל התפטרותו תכניס שוב את כל המערכת לסחרור ושום תועלת לא תצא מכך. כי נו, מישהו באמת מאמין שנתניהו-איילון-לבני-השד-יודע-מי באמת יכולים עכשיו לשקם את המערכות המרוסקות יותר טוב (או יותר גרוע) משיעשה זאת אולמרט?
מה שישראל צריכה כעת היא ממשלה שתסיים קדנציה אחת בשלום, לראשונה מזה עשור. מקרטעת, נטולת לגיטימציה ציבורית, מוכה וחבולה ועם סימנים כחולים מסביב לעיניים, אבל העיקר שתגיע לסוף דרכה החוקית. או-אז יקום הבוחר, הריבון, יגיד את דברו ויטיס את האולמרטים לכל הרוחות. לעזאזל, אל תקחו לנו את הזכות הזאת, ואל תתנו לראש הממשלה לחמוק ממשפט הבוחר.
| |
|
בבלוג זה
בכל הבלוגים
