מושב לצים - הבלוג של ישי

ססססאממממקקקק.... תודות לממשק העריכה ה-מ-ו-פ-ל-א של ישראבלוג נמחק לי הפוסט הזה ואני מנסה לשחזר אותו. קקקקססססססאאאמממממ.

טוב הנה זה.

דברים שכולם עושים

מחטטים באף ברמזור
כן, גם את, היפה עם הגולף הכסוף. ראיתי אותך אתמול חופרת במרץ.
הבעייה היא לא החיטוט, הבעייה היא מה עושים עם הממצאים.
אפשר להפיל לרצפה.
אפשר לגלגל בין האצבעות.
אפשר להטיס בתנועת גלאפוזה דרך החלון.
ואפשר להדביק להגה ולקוות שייפול מאוחר יותר.
ואפשר, אם כי לא מומלץ, לטעום.

מאשימים את הממשלה
נכון, יש לנו באמת ממשלה מהגיהנום, אבל זה לא אומר שהיא אשמה בהכל. היא למשל, לא אשמה בכך שאכלתי חומוס מקולקל ושלשלתי שבוע. כלומר, יש לה איזו אחריות עקיפה, כי איפה היו לעזאזל הפקחים של משרד הבריאות, אבל זה שאכלתי חומוס מקולקל ושלשלתי שבוע לא אומר שעכשיו אני אדרוש שאריק שרון יבוא לבקר אותי כמו שהוא מבקר אנשים אחרים שנפגעו ממדיניות הממשלה. אפילו שהוא בטח רוקן כמה צלחות חומוס בחייו (כמה בכל פעם).

עוקפים מימין בכביש דו-מסלולי
ומסננים משהו על "הזקנים האלה שמזדחלים בנתיב השמאלי".
זה אסור, אנשים! זה אסור!
אפילו שהזקנים האלה באמת מזדחלים בנתיב השמאלי. איפה הממשלה כשצריך אותה?

מעבירים הלאה שטויות שמגיעות במייל
ובתפוצת נאט"ו.
ש' היקר, אם אתה קורא את זה, נשבע לך שיום אחד אני אשלח לך תמונה של אריק שרון אוכל חומוס בתור נקמה. תפסיק כבר לזבל לי את התיבה! מרוב זבל כבר אפשר לגדל שם צנוניות.

מדביקים מסטיקים מתחת לרהיטים
יום אחד כל שולחנות וכיסאות העולם יתקוממו עלינו, ובצדק. תזכרו שאני הזהרתי. בעצם, אני כנראה אהיה הראשון לעמוד אל הקיר.

במהלך טיול בחו"ל אומרים לפחות פעם אחת: "מזל שאין פה (או חבל שיש פה) ישראלים"
ומתעלמים מהדרכון הכחול-שנפתח-מימין-לשמאל-ומבלבל-בודקי-דרכונים-ברחבי-העולם שנמצא אצלנו בכיס.
קטע קצת מוזר: כשהיינו בסיני, המצרי שבדק לי את הדרכון פתח אותו משמאל. כאילו שאני הישראלי הראשון שדורך על אדמת סיני (אפילו אבא שלי היה לפני. אה, אבל הוא היה בתור כובש אכזר) וכאילו מדינות ערב החליטו לאמץ את הלטינית כשפה רשמית (קטע מפרוטוקול ועידת הפסגה: "תגידו, גם לכם נשבר כבר מכל האותיות הגרוניות האלו?").

אה, וגם: משמיצים ישראלים באזני הגויים
בעצם, אלו לא השמצות.

מועדים ונופלים ואז קמים ומוודאים שאף אחד לא ראה
יכול להיות שפתחת את הראש, הוצאת עין, שפכת מעיים, שברת יד רגל ו-8 שיניים ועדיין תמצא את הכוח לקפוץ על הרגליים במהירות, להסתכל מסביב, לחייך כמו אידיוט ולהרהר "שיואו איזה מזל שאף אחד לא ראה אותי".
משפט מפתח: "לא, לא מעדתי ואני לא מדמם, פשוט נשפך עלי רוטב. מה אתה חושב שאני גולם?"

באותו עניין: כשרואים מישהו נופל שואלים: "הכל בסדר?"
לא, ממש לא. אבל הכל היה יכול להיות מצוין אם רק לא היית רואה אותי.

דורכים על קקי של כלב ואחרי שמגלים את זה מתנהגים כאילו כלום לא קרה
"יו, באמת נורא מסריח כאן, בטח מישהו דרך על חרא" ומיד יוצאים על קצות האצבעות (כדי לא למרוח עוד את החרא, אלא מה).
סיפור שקצת קשור: איש אחד שאני מכיר ומוקיר (לא אני, נשבע) דרך פעם על קקי של כלב עם מגפיו החדשים. כיוון שהוא איש מעשי ויעיל, נטל מברשת, פתח ברז, ושפשף. אחרי שהוריד את הכל, קם ממקומו וא הבחין ש... כל החולצה שלו מלאה ברסיסי מי-קקי שניתזו מהמברשת (בחיי שזה לא אני).

משתינים בבריכה
ותוך כדי כך מסתכלים הצידה.
כאילו שאם נסתכל לכיוון המים אנשים יגידו "יו תראו את האיש הזה שמסתכל למים. בטח הוא משתין בבריכה".
אח"כ משפריצים כדי להסוות.
להלן טיפ: זה שאתם מסתכלים הצידה רק גורם לאנשים לחשוד שאתם משתינים. זה שאתם משפריצים אחר כך, רק גורם להם להיות בטוחים. בטח ובטח כשאתם עושים את כל זה בחלק מבודד של הבריכה. כי אז, מי שמסתכל עליכם יחשוב אחד מהשניים: או שאתם משתינים, או שאתם קצת לא נורמלים (זה לא סותר, אגב).
עוד טיפ: זה לא אומר שצריך לעשות את זה בקרבת אנשים אחרים.
עוד טיפ: התנהגו בטבעיות.
עוד טיפ: "להתנהג בטבעיות" אין פירושו לשרוק. זה לא טבעי.
טיפ אחרון: לכו לשירותים יא מגעילים.

וכמובן: