מושב לצים - הבלוג של ישי

האם אתה מאמין באלוהים? אם לא, האם היית רוצה להאמין?

לא. אני לא מאמין באלוהים כפי שהוא נתפס ע"י רוב המאמינים בו.
אני לא מאמין בכוח עליון תבוני, אבל אני כן מאמין שיש סדר, הגיון, שיטה ואיזון ביקום. זה לא שקיימת ישות-על שמכוונת את היקום ושומרת על כל אלה, אבל הם נשמרים בדרך כזו או אחרת - כי אם לא, היקום לא היה קיים.

בכל מקרה, וזו נקודה קריטית, אף אדם לא יכול להתיימר ולהגיד שהוא מבין את השיטה הזאת, את הסדר הזה. וזה מה שדתות ממוסדות נוטות לעשות בד"כ. כל מי שמדבר בשם אותו סדר-קוסמי וטוען שמצא את הנוסחה המוחלטת לאיזון - אינו אלא שרלטן בעיניי. כל מי שטוען שבידיו מפתחות המוסר, הצדק והאמת - אינו אלא מאחז-עיניים, לדעתי.

החיים הם חיפוש מתמיד אחר האמת הזאת תוך ניסוי וטעייה (ותעייה ותהייה) - אבל היא לעולם תיסתר מאיתנו.
אנשים נרתעים מהיעדר אמת מוחלטת - זו הסיבה שהם נוהרים אחר האל. אני, באופן אישי, מתקשה להתמודד עם אמיתות מוצקות ומוחלטות ועוד יותר עם אנשים שטוענים שמצאו אותה.


האם אתה יהודי? אם לא, אז מה?

אני יהודי. במטען התרבותי שלי, בשפתי, בריתמוס החיים שלי. לא בדתי. זאת, מהטעם הפשוט שאני לא אדם דתי, או מאמין.

אבל אני גם מה שסוקרטס כינה "אזרח העולם" ("לא יווני אני, גם לא אתונאי, אזרח העולם אני"). אני כופר מכל וכל ב"עם לבדו ישכון". אין פסול בשמירה על גבולות התרבות, על המנהגים, על המסורת, על השפה. גם אני חרד לגורל העם היהודי ולו בגלל שאני יהודי בעצמי. אבל אני לא חושב שזהות תרבותית בהכרח מחייבת הסתגרות, או היעדר פתיחות לרעיונות אחרים, למוטיבים תרבותיים אחרים שרק יכולים לגוון ולהדגיש את הזהות המקורית.


האם יש לך בעיה עם אנשים עם דעות שונות ממך בענייני דת?

לא. אני מסתדר מצויין עם דתיים, כולל האדוקים ביותר. אני מסתדר מצויין גם עם החילוניים הקיצוניים - אלה שהופכים את חילוניותם לדת ומתחלחלים לנוכח כל בדל-מסורת.
אין לי בעייה עם שכנים דתיים, אם כי לא הייתי הולך בדעה צלולה להתגורר בשכונה דתית.


האם, לפי דעתך, יש גן-עדן וגיהנום?

לא. המוות הוא הסוף הסופי, המוחלט, הנצחי. אין אחריו כלום. ביום שבו גווע הגוף, גוועת איתו גם הנשמה (בהנחה שיש דבר כזה, ואני לא בטוח בכך).
מה שכן, אני מאד מקווה שלא אתבדה, כי אם יש גן עדן וגיהנום, אין לי ספק שפני מועדות אל האחרון.


האם אתה מאמין בגורל?