מושב לצים - הבלוג של ישי

 

 

האם את/ה מכיר/ה להקות שאחרים לא מכירים?
אני יודע להכות כמו שאחרים לא יודעים - זה נחשב?


האם קרה לך פעם שנכנסת לחנות דיסקים,שאלת על דיסק ואף אחד חוץ ממך לא ידע על מה את/ה מדבר/ת?
כן. נכנסתי פעם לחנות דיסקים ושאלתי אם יש להם משהו בשביל הדיסק הפרוץ שלי והם ענו לי: "אדוני, בית המרקחת זה ממול".

וברצינות: לא. אני לא מהנודניקים האלה.


האם יש לך חלומות בקשר למוזיקה?
יש לי קול לא רע - אפילו טוב מאד. יש לי שמיעה מוסיקלית סבירה ויכולת קריאת תווים. פעם ניגנתי בחצוצרה (3 שנים) ובתופים (שנתיים) - כך שגם חוש הקצב שלי מצויין. אבל אם יש דבר ששנוא עלי יותר מכל זה תרגול סיזיפי ויומיומי (לא משנה של מה) - ולצערי זה מה שנדרש ממי שרוצה לעסוק במוסיקה.
לפיכך, כל החלומות שלי הנוגעים למוסיקה התנפצו בשלב די מוקדם של חיי כשהבנתי שאני לא בנוי למסגרת הזאת.


יש לך בחדר פוסטרים של אמנים שאת/ה מעריץ/ה?
כמובן שלא, אבל יש לי חתול שקוראים לו פרדי - ע"ש פרדי מרקיורי. זה נחשב?
גם בגיל 16 לא היו לי פוסטרים או חולצות ושאר מרצ'נדייז - תמיד סלדתי ממפגני הסגידה האלה. הפוסטר היחידי שאי-פעם היה תלוי בחדרי - בגיל 10 בערך - היה של חלוצה המוכשר של מכבי חיפה משה סלקטר. פוסטר שהתעקש להשאר על הקיר גם הרבה אחרי שסלקטר פרש במפתיע בגיל 26.


כשאת/ה שומע/ת שירים,את/ה שר/ה או מקשיב/ה?
אם אני מכיר את המילים אני שר. לצערי (או לא), אני נוטה לעשות את זה גם כאשר יש אנשים בסביבה, מה שהוציא לי בעבודה מוניטין של קצת לא-נורמלי.


האם את/ה מתאמץ/ת להשיג מילים לשיר שלא הבנת בו משהו?
בימינו לא צריך להתאמץ - הכל נגיש באינטרנט.
אבל בימיי נעוריי המתרחקים והולכים ונטולי-האינטרנט גם לא הייתי מתאמץ להשיג מילים לשירים. וזה מהטעם הפשוט שאני לא אדם שמתאמץ מטבעו.


את/ה אוהב/ת אמנים שאחרים לא ממש מעריכים?
רק הערה: אי אפשר לנסח שאלה ללא מלת שאלה. אם אתם מתעקשים להציב סימן שאלה בסוף המשפט מן הראוי שתהיה מלת שאלה בתחילתו, כך: "האם את/ה אוהב/ת אמנים...?" וגו'.

ובתשובה ל"שאלה": שלמה ארצי. זו לא בדיוק תשובה מוצלחת כי שלמה ארצי מאד מוערך ומצליח, אבל יש גם חוגים שונים שפשוט שוטמים אותו באופן פתולוגי. אני מודה שפעם נמניתי עליהם, אבל בשנים האחרונות אני יותר מעריך אותו, את פועלו ואת יכולתו להצליח לאורך זמן. ודוק: מעריך, לאו דווקא אוהב.


ההעדפות שלך במוזיקה מושפעות מהסביבה?
רק הערה: כנ"ל.

ובתשובה: יש לי חדשות מרעישות לכולם: ההעדפות של כולנו מושפעות מהסביבה. אנחנו לא חיים בחלל החיצון ולא על אי-בודד ומקבלים פעם בחודש אספקה של דיסקים. אדם לא חי בבועה וגם אם הוא חושב שהוא מגניב כשהוא שומע מוסיקה שאף אחד אחר לא שומע - זהו גם סוג של השפעה סביבתית.

ועד כאן סוציולוגיה בגרוש.


ולסיום,האם את/ת אוהב/ת שירים עם משמעות אפלה או מוזרה מאוד?
רק הערה: או! ככה עושים זאת נכון!

ולשאלתכם: אני לא כל כך בטוח שאני מבין את השאלה. אפלוליות או מוזרות של שיר הן באזני המאזין
היו ואני נוהג להאזין למוסיקה שחורה - גאנגסטה ראפ וכאלה - אני מניח שזה הכי קרוב שאני יכול לחשוב ל"אפל" (מוסיקה שחורה, כאילו. הבנתם?)

 

 

האם אתה מאמין באלוהים? אם לא, האם היית רוצה להאמין?

לא. אני לא מאמין באלוהים כפי שהוא נתפס ע"י רוב המאמינים בו.
אני לא מאמין בכוח עליון תבוני, אבל אני כן מאמין שיש סדר, הגיון, שיטה ואיזון ביקום. זה לא שקיימת ישות-על שמכוונת את היקום ושומרת על כל אלה, אבל הם נשמרים בדרך כזו או אחרת - כי אם לא, היקום לא היה קיים.

בכל מקרה, וזו נקודה קריטית, אף אדם לא יכול להתיימר ולהגיד שהוא מבין את השיטה הזאת, את הסדר הזה. וזה מה שדתות ממוסדות נוטות לעשות בד"כ. כל מי שמדבר בשם אותו סדר-קוסמי וטוען שמצא את הנוסחה המוחלטת לאיזון - אינו אלא שרלטן בעיניי. כל מי שטוען שבידיו מפתחות המוסר, הצדק והאמת - אינו אלא מאחז-עיניים, לדעתי.

החיים הם חיפוש מתמיד אחר האמת הזאת תוך ניסוי וטעייה (ותעייה ותהייה) - אבל היא לעולם תיסתר מאיתנו.
אנשים נרתעים מהיעדר אמת מוחלטת - זו הסיבה שהם נוהרים אחר האל. אני, באופן אישי, מתקשה להתמודד עם אמיתות מוצקות ומוחלטות ועוד יותר עם אנשים שטוענים שמצאו אותה.


האם אתה יהודי? אם לא, אז מה?

אני יהודי. במטען התרבותי שלי, בשפתי, בריתמוס החיים שלי. לא בדתי. זאת, מהטעם הפשוט שאני לא אדם דתי, או מאמין.

אבל אני גם מה שסוקרטס כינה "אזרח העולם" ("לא יווני אני, גם לא אתונאי, אזרח העולם אני"). אני כופר מכל וכל ב"עם לבדו ישכון". אין פסול בשמירה על גבולות התרבות, על המנהגים, על המסורת, על השפה. גם אני חרד לגורל העם היהודי ולו בגלל שאני יהודי בעצמי. אבל אני לא חושב שזהות תרבותית בהכרח מחייבת הסתגרות, או היעדר פתיחות לרעיונות אחרים, למוטיבים תרבותיים אחרים שרק יכולים לגוון ולהדגיש את הזהות המקורית.


האם יש לך בעיה עם אנשים עם דעות שונות ממך בענייני דת?

לא. אני מסתדר מצויין עם דתיים, כולל האדוקים ביותר. אני מסתדר מצויין גם עם החילוניים הקיצוניים - אלה שהופכים את חילוניותם לדת ומתחלחלים לנוכח כל בדל-מסורת.
אין לי בעייה עם שכנים דתיים, אם כי לא הייתי הולך בדעה צלולה להתגורר בשכונה דתית.


האם, לפי דעתך, יש גן-עדן וגיהנום?

לא. המוות הוא הסוף הסופי, המוחלט, הנצחי. אין אחריו כלום. ביום שבו גווע הגוף, גוועת איתו גם הנשמה (בהנחה שיש דבר כזה, ואני לא בטוח בכך).
מה שכן, אני מאד מקווה שלא אתבדה, כי אם יש גן עדן וגיהנום, אין לי ספק שפני מועדות אל האחרון.


האם אתה מאמין בגורל?