| |
מושב לצים - הבלוג של ישי
"אשרי האיש אשר לא הלך בעצת רשעים, ובדרך חטאים לא עמד, ובמושב לצים לא ישב..." (תהילים, א, 1) |
| 11/2006
רוסי, דבר עברית
מאז התחלתי בעבודתי החדשה, אני מבלה בימים אלה זמן רב באוטובוסים. היות וכך, אני נחשף פה ושם לתופעות מעניינות. לא, אני לא מתכוון לתופעת האנשים שלא שמעו מימיהם על דאודורנט, או לעיסוק בסוגייה המרתקת "כמה אנשים אפשר לדחוס באוטובוס של 50 מקומות לפני שפוקעים עצביו של הנוסע הממוצע". גם אין לי כוונה לדון בשאלת "אנשים שמדברים בטלפון סלולרי באוטובוס - האם להוציא אותם להורג או להסתפק במאסר", הגם שהפוסט הבא קשור אליה בצורה מסויימת.
באחת מנסיעותיי האחרונות, ישבה לידי בחורה צעירה שמוצאה, אי אפשר היה לפספס, מחבר המדינות, ודיברה כל הנסיעה בטלפון הסלולרי שלה. ברוסית. מהגרים (ומהגרות) תמיד העסיקו אותי. לאו דווקא עולים חדשים בישראל, אלא התופעה בכללותה: הקליטה בארץ חדשה, המפגש עם תרבות זרה ובעיקר - אימוץ של שפה חדשה. שמתי לב כבר מזמן שכאשר מהגרים מדברים בשפת אימם, הם נוהגים באופן טבעי לשלב בשיחה מילים ומושגים בשפה המקומית. לדעתי, יש משמעות גדולה מאוד למילים שהם בוחרים ליטול מן השפה השלטת. זה אומר משהו עליהם, אבל זה אומר גם הרבה על התרבות המקומית.
שליטתי בשפתם של פושקין וטולסטוי מסתכמת בכמה מילים שרובן מסתיימות ב"מאט", ולכן כל מה שהבנתי משיחתה הקולחת של שכנתי לאוטובוס היו אותן מילים בעברית שהיא בחרה להשתמש בהן. וכדי שלא אפספס כלום, מיהרתי לרשום אותן. שימו לב: "בלגן"; "אין מה לעשות"; "זה מסובך"; "שישי-שבת"; "ממש"; "זה מלחיץ"; "באסה"; "לא סוף העולם".
לא בדיוק בחירת מילים אופטימית אה?
בלגן
ככל הנראה המלה הראשונה שאותה קולט כל עולה חדש או עובד זר שמגיעים לישראל. אין מה להסביר, כולנו חיים כאן.
אין מה לעשות
כאמור, לא הבנתי את השיחה, אבל לי זה נשמע כמו הרמת הידיים הרגילה שכולנו חווים כאן בערך פעם-פעמיים ביום, בעיקר בעומדנו מול הרשויות.
זה מסובך
ראה "אין מה לעשות"
שישי-שבת
אין כמו שבת בישראל. יודע כל מי שביקר פעם בחו"ל שרק בישראל אפשר ממש להרגיש את השבת נכנסת, ואני מתכוון לזה במובן החיובי. מגיל בית ספר ועד אחרית ימינו אנחנו מייחלים לאותו רגע מתוק שבו השמש שוקעת ביום שישי אחה"צ והמציאות הופכת לקצת יותר רגועה ואופטימית (חוץ ממני, כי אני עובד בשבתות. בלעעע).
ממש
קריאת הביטול העברית האולטימטיבית. אי אפשר בלעדיה.
זה מלחיץ
את מספרת לי? אני מתאר לעצמי שברוסית, בעיקר ברוסית, יש מקבילות לא רעות בכלל לצירוף המילים הזה. הבחירה דווקא בעברית כנראה לא מקרית.
באסה
לא ממש עברית, אבל מאוד ישראלית. גם פה יש בוודאי חלופות רוסיות הרבה יותר מצלצלות. ובכל זאת, אין כמו "באסה" כדי לתאר, ובכן, באסה ישראלית טיפוסית.
לא סוף העולם
סוג של אופטימיות נוסח המזרח התיכון, או אם תרצו, אופטימיות יהודית. הפורעים מתקרבים לעיירה עם גרזנים וסכינים? האיראנים בונים פצצה? נו, זה עדיין לא סוף העולם, עברנו את פרעה, וכו'.
שאו ברכה. יובטפויומאט.
| |
|
בבלוג זה
בכל הבלוגים
