| 12/2008
מה הביג דיל
כמו הציפורים בסתיו, כך גם עם בוא עונת הפריימריז מגיעים הדילים. או ליתר דיוק - הדיבורים על דילים. "קדימה" בחרה אתמול את רשימתה לכנסת, וגם פה "כולם חוששים מדילים סודיים".
מישהו מוכן להסביר לי איך בדיוק עושים דילים עם קהל של עשרות אלפי מצביעים? ולמה שמישהו יתרגש בגלל שאיזה מועמד הפיץ "רשימת חיסול"? והכי חשוב: איך בכלל אפשר להבטיח את קיומם של הדילים, אם בסופו של דבר כל מצביע עומד לבדו, בחשאיות, ומסמן שמות כראות עיניו ומצפונו? נבצר ממני.
הרשו לי לפהק. לא נמאס להתעסק בזה? נראה שלדילים האלה יש רק שני תפקידים: להעסיק את התקשורת, שתמיד תשמח לדווח עם קומבינות-לכאורה ועל "שיטות שקשוקה" כביכול, ולספק תירוצים למפסידי הפריימריז. היי, איטס דה דמוקרסי, סטופיד.
ואגב, אם יש מקום לדבר על דילים, הרי שהם רק במקומות שבהם מתעקשות המפלגות להתעלם מכללי מהמשחק הדמוקרטיים. דהיינו, השריונים למיניהם. כאשר משריינים מקום למועמד, נותרים תומכיו "פנויים להובלה". אז, אולי, אפשר לדבר על קומבינות ועל הסטת קולות המצביעים לעבר "מועמדי קש" (כדי למנוע קולות ממועמדים אחרים) או לעבר "אנשי שלומנו" (כדי להכניס את אנשיו של המועמד המשוריין לרשימה) וכאלה.
המנצחת הגדולה של הפריימריז
"בקדימה חגגו את אי-קריסת מערכות המחשב". כך בחרו ב-ynet להתייחס למנצחת הגדולה של הפריימריז בקדימה - חברת מל"מ, אלא מי. אכן, ימים יפים עוברים על מעצמת ההייטק הקטנה שלנו - התחלנו לחגוג אי-כישלון.
ציפי לבני צוטטה: "קדימה הוכיחה שהיא יודעת לעשות את מה שהליכוד והעבודה לא יודעים לעשות - לנהל בחירות ממוחשבות מדויקות ודמוקרטיות". אין ספק, זו האישה שצריכה להיות עם היד על הכפתור האדום. ביבי המהבול הזה בטח ילחץ "דיליט" במקום "אנטר" כשנצטרך לשגר את הטילים, וימחק את תל אביב מהמפה במקום להכנס בטהראן.
ומשהו לסיום
בתואר "מה-קשור" של השבוע, זוכה המנהיג הלא-סימפטי א. ברק: "צריך אנשים מבוגרים עם יד יציבה על ההגה", הטעים הוגה הדעות הלא-נחמד. רואים שעברו הרבה שנים מאז שברק נהג בעצמו על כבישי ארצנו. בוודאי יכול היה מוחו האנליטי להגות דימוי קצת יותר מוצלח מאשר אנשים מבוגרים על הכביש. פחד אלוהים.
| |
למה לי פוליטיקה עכשיו?
כי יש בחירות, זה למה...
אהוד ברק
מה נזכור מהקמפיין של מפלגת העבודה? בואו נראה: שאהוד ברק לא טרנדי, שהוא לא סחבק, שהוא לא מגניב, שהוא לא סימפטי וכו' וכו'. בקיצור, שאהוד ברק הוא חרא של בנאדם. אז למה שנצביע לו?
רק בישראל נדבקים משום מה לתכונה הערטילאית הזאת, "מנהיגות", כמעלה החשובה היחידה הנחוצה למי שמבקש להיות ראש המדינה. שטות, כמובן. יש הרבה תכונות חשובות, ו"מנהיגות" ביניהן, אבל אסור לשכוח שמנהיג צריך להיות גם בנאדם, או לפחות שנחשוב שהוא בנאדם, "מענטש", אם תרצו. אז אולי הנחמדות והסחבקיות לא יעזרו לו כשהוא ירצה למגר את הטרור או להחטיף לאיראנים או מה, אבל הם לא יזיקו לו כדי להבחר. ואז שיתחיל למגר, להחטיף, להכחיד ולפצפץ.
בייגלין
מעולם לא חשבתי שארצה לראות את הליכוד זוכה ב-40 מנדטים. למה? רק כדי לראות את ביבי נדפק ונאלץ לראות את פייגלין משתחל לכנסת.
פייגלין מעורר בי לא פחות אי-נוחות משהוא מעורר אצל ביבי. אבל האופן בו הוא נדחק לשולי הרשימה, מעורר בי אי-נוחות גדולה בהרבה. פייגלין ואנשיו, עם כל הסלידה מדעותיהם ודרכם, משחקים את המשחק הדמוקרטי לפי כלליו. ביבי - לא. וזה מטריד, אם זוכרים שזה האיש שאמור, לפי הסקרים, להרכיב את הממשלה הבאה.
ירוק אפור
בכל מערכת בחירות בשנים האחרונות הם מתקרבים עוד קצת למטרה. "הירוקים". בפעם האחרונה הם פספסו את אחוז החסימה בקולות בודדים, והפעם נראה שהם יעשו את זה. שזה טוב, אבל אני לא מתלהב. כי חבורת הלוזרים הזאת עלולה לפשל גם הפעם. אולי הם יעברו את אחוז החסימה, אבל עם הכישרון שלהם, זה כל מה שהם ישיגו. ושני מנדטים זה לא מספיק.
התבשרנו בשבוע שעבר על יציאתה לדרך של "התנועה הירוקה", שמן הסתם תצליח לגנוב אי-אלו קולות פוטנציאליים ל"ירוקים", ולא נשכח את "עלה ירוק", שתשיג את כמה אלפי הקולות שלה ותתרום את חלקה לפיצול הקולות הירוקים.
אני משתגע מכך שהתנועות הירוקות בישראל לא מסוגלות לרוץ ביחד. אילו חילוקי דעות כבר יש להן? כולם נלחמים למען אותן מטרות, לא? אלא אם כן, כמו בפוליטיקה "הרגילה", כל העניין הוא אינטרסים אישיים צריך ומלחמת כיסאות (שעוד לא קיימים, כן?).
והכי חשוב: למה ירוקי ארצנו כל כך משעממים? למה הם לא מצליחים לגייס מועמדים יותר "רייטינגיים" לעניין המאוד-טרנדי הזה? ואולי הויסנרים למיניהם לא רוצים לגייס מועמדים כאלה, שלא יקחו להם את הפוקוס?
אתם יודעים מה הייתי רוצה לראות? גנרלים. למרות סלידתי הגורפת מהם, הצטרפות של גנרל בדימוס למפלגה ירוקה, יכולה להיות הצהרה חשובה לגבי איפה באמת נמצא האיום הקיומי שלנו.
אבל לא. בכל מקום הם שורציםף חוץ מאשר בכרי הדשא הירוקים. מעדיפים ללכת על בטוח? כנראה. טוב, זה לא מפתיע אותי. אף פעם לא סבלתי אותם.
| |
אחי איפה אתה
נכנעתי. גם אני אתייחס ל"אח הגדול".
הזמינו אותי להשתתף בהפגנה המתוכננת היום נגד "האח הגדול". הודעתי שאני לא מגיע, כיוון שמבחינתי, ההפגנה האפקטיבית ביותר היא התעלמות גורפת.
לא יודע כמה יגיעו, אבל מי שיגיע צריך לזכור שבסופו של דבר הוא תורם להאדרת "האח הגדול" והפיכתה מסתם תוכנית טלויזיה לכאילו-תופעה. בקיצור, המשתתפים בהפגנה כזאת רק תורמים לרייטינג של התוכנית.
וגם אני עושה את זה עכשיו, עם הפוסט הזה.
אז אולי כדאי שאפסיק.
אני מתכוון ללכת לשתות בירה או שתיים (או שבעים) בערב. ואולי אשאר בבית ואשחק בפלייסטיישן. לא כמחאה, לא בהפגנתיות ולא כדי להגיד שאני לא שם על האח הגדול. פשוט כי זה מה שבא לי לעשות.
מי מצטרף? בעצם, אל תצטרפו, כי אז זו כבר הפגנה.
אוף.
עדכון 17.12.08 12:55
בסוף לא הלכתי לשתות בירה, וגם לא שיחקתי בפלייסטיישן. אבל קניתי קוסטיצה ב'טיב טעם'. ובירות. אז אולי היום.
אז כמה נגמר האח הגדול?
| |
לדף הבא
דפים:
|
בבלוג זה
בכל הבלוגים
