| 3/2009
מה נשתנה הפורים הזה
או: הרהורים על ערש חמרמורת.
גם אתם שמתם לב שחגיגות פורים השנה נמשכו שבוע שלם?
מישהי סיפרה לי שכבר בשבת שעברה, לפני פורים, היא היתה במסיבת פורים; ביום ראשון - עדיין לפני פורים, כן? - היו אנשים אצלנו בעבודה שכבר הגיעו מחופשים, ובערב כבר ראיתי אנשים מחופשים בדרכם למסיבות; שני-שלישי-רביעי היו כמובן ימי פורים הרשמיים (כולל, במקרה שלי, חופשת פורים כפויה מהעבודה בשלישי); בחמישי ושישי, ערבי הבילוי המסורתיים, נמשכו החגיגות ביתר שאת, והמסיבות היו מן הסתם אף גדולות ואינטנסיביות יותר (כי לא עובדים למחרת). והיום, שבת, יתכן שאפילו ברגע זה מתנהלות כמה אפטר-פארטיז. ומי יודע מה יהיה בערב.
אני מניח שחלק מזה קשור לשינוי זווית הראייה האישית שלי, והמיקום האסטרטגי שלי מעל מתחם בילוי תל-אביבי פופולרי. אבל יתכן גם שעל רקע הבאסה הכללית, יותר אנשים חשו יותר צורך לצאת ולחגוג, ולמתוח את הפורים הזה עד... ובכן, עדלאידע.
לא יודע איפה האמת, אבל עלה לי רעיון.
למה שפורים לא יימשך באמת שבוע שלם? לא רק בפועל כפי שקורה היום, אלא להפוך את זה לחגיגות רשמיות של שבוע שלם. לקרנבל. אפילו תאריכו את החופשה של בתי הספר, מה אכפת לי. ואם יש יותר מדי ימי חופש לילדים, קחו יומיים-שלושה מפסח. גם ככה החופשה הזאת ארוכה מדי.
האביב בישראל הרי מגיע מוקדם. אז בואו נהפוך את פורים ל"ספרינג-ברייק" משלנו. פסח לא מתאים לזה, הוא רציני ומשפחתי מדי. אז יאללה פורים.
אפשר להחליט שזה יהיה חג האופטימיות, או חג השמחה, או אפילו חג-ללא-סיבה - חג לשם החגיגה. חג החגיגות. החג של עזבו-אותנו-באמאשכם-מהמשבר-הכלכלי-ומהממשלה-הכושלת-ומכל-הערבים-האלה.
אז כן, נו, ביומיים הראשונים של השבוע הזה נחגוג את האגדה המנג'סת הזאת על יהודי פרס, אבל אחרי זה נתפנה לשבוע הבריחה מהמציאות.
חג שמח!
| |
חשיפה
מפקד חיל הים נצפה במועדון חשפנות.
אני לא מרגיש בנוח להגן על אדם שהולך למועדון חשפנות, וגם אין לי כוונה לעשות את זה. באופן אישי אני לא מבין מה אנשים מוצאים במועדונים האלה כשפורנו בחינם כל כך זמין היום, אבל ניחא. אני גם מקבל את הטענות בדבר המוסריות המפוקפקת של מועדונים כאלה. בסדר.
אבל אני לא יכול לסבול את התקף הצדקנות המתחסדת שעובר על כל הדוברים ב"פרשה" הזאת. מועדון חשפנות הוא מקום מגעיל, מסכים, והוא מקום מפוקפק מוסרית, מקובל, אבל אני לא יכול לסבול את הקשקושים האלה על "פגיעה בכבודו של צה"ל" (רוצים כבוד? אולי תנצחו שתי מלחמות ברציפות ונתחיל לדבר על השבת הכבוד האבוד), על "תפקידו החינוכי של הצבא" (פעם אחת ולתמיד: צבא תפקידו להגן ולהלחם. חינוך - בבית הספר) ועל קציני צבא כ"סמל ומופת" (כמדינה מודרנית, אולי נתחיל לחפש סמלים אחרים?).
בקיצור, ייבחן-נא מפקד חיל הים על ביצועיו של חיל הים, ולא על הרגלי הבילוי שלו. לפחות הוא עושה את מה שהוא עושה בציבור - מי יודע כמה קצינים בכירים עושים דברים איומים ונוראיים במסתור ביתם? יותר טוב שמפקד חיל כזה או אחר יישב בביתו ויוריד סרטים פדופיליים מהאינטרנט? זה הרבה יותר גרוע מבחינה מוסרית, רק שעל זה לעולם לא נדע.
ועוד משהו קטן: על פי הדיווח, מפקד חיל הים לא ישב במועדון במדים (אם היה עושה זאת, אז באמת היה צריך להעיף אותו - בגין טיפשות). בינינו, אם היינו יושבים ליד מפקד חיל הים על-אזרחי במועדון, במסעדה או בבית זונות - מישהו מאיתנו היה מזהה אותו? מישהו היה יודע שהוא מבלה במועדון חשפנות אלמלא התקשורת היתה מסתערת על הסיפור הזה ובוחשת בו?
בקיצור, בכל הסיפור הזה, מי שבעצם "פוגע בכבוד הצבא", ב"סמלים ובמופתים הלאומיים שלנו" ו"מדרדר את הנוער הנושא עיניו לקציני הצבא" - זו התקשורת. אז הלאה התקשורת. תנו לראות בחורות ערומים בשקט.
| |
|
בבלוג זה
בכל הבלוגים
