אוקיי. הקרבות הסתיימו, המהומה שככה.
מספיק לדבר על זכויות שידור, בתי משפט וכל זה.
הגיע הזמן לדבר על מה שבאמת חשוב - הכדורגל.
כזכור לקוראיי הותיקים, כתבתי פה פעם, לקראת טורניר אליפות אירופה 2004, שאצלי אין דבר כזה להיות נייטראלי. אני לעולם לא צופה במשחק כדורגל כדי "להנות מהמשחק" או "בשביל הגולים". כדי למצות את חווית המשחק אני חייב לקחת צד ולדבוק בו.
לא מדובר על משימה קלה. בכל הנוגע לנבחרות לאומיות נדרשים מיני שקלולים עדינים כדי להכריע. רובם אגב לא קשורים ישירות לכדורגל, אלא אלו בעיקר שיקולים פוליטיים, כמובן. את עיקרי שיטת השיקלול אפשר למצוא כאן. אני רק אזכיר שמבחינתי ישנן 4 קטגוריות: "הטובות", "הבלתי מזדהות", "הרעות" וכמובן קבוצת העילית של קטגורית ה"רעות" - "ציר הרשע". לפני כל טורניר אני ממפה את הנבחרות ומשבץ כל אחת לקטגוריה המתאימה כדי שבעת המפגש ביניהן אוכל להחליט בלא קושי בעד מי אני.
כמובן, יש לזכור כי גרמניה מחוץ למשחק הזה. אני אוהד של גרמניה מאז ומעולם ולכן היא לעולם תהיה הצד המועדף בלי קשר לזהות הנבחרת השנייה (להוציא ישראל כמובן, אבל אנחנו עוסקים בגביע העולם של 2006, לא בזה של 2098).
בקיצור, להלן המיפוי לשלושת הבתים הראשונים. בבית 1 כבר התקיימו משחקים ובבית 2 ו-3 יתקיימו משחקים מחר.
בית 1
גרמניה
כאמור, מחוץ לעסק.
פולין
אני אמביוולנטי בקשר לפולין. מצד אחד, כאוהד גרמניה, היא חייבת להשלח אחר כבוד לגוש הרעות בתור השכנה המכוערת. מצד שני, כנצר למשפחה יוצאת גרמניה שגדל בקיבוץ של פולנים וספג חינוך ווארשאי מינקותו, יש לי בכל זאת מידה לא-מבוטלת של כבוד לאומה שהביאה לעולם את הגלופצעס (כרוב ממולא). גם ההפסד של פולין הערב לאקוודור תורם במשהו לאמפתיה ומעורר קצת רגשות אשם (פולניים כמובן). אי-לכך, פולין משובצת על-תנאי לגוש הטובות.
החלטת הועדה: "הטובות".
אקוואדור
אינני חסיד גדול של נבחרות אמריקה הלטינית, אבל אקוואדור חביבה וסימפטית מדי בשביל "הרעות"
החלטת הועדה: "הבלתי מזדהות"
קוסטה ריקה
לאחר שהפסידו לגרמניה אני נוטה לגלות נדיבות של מנצחים.
החלטת הועדה: "הטובות"
בית 2
אנגליה
טוב, זה די ברור. אהדתי לגרמניה מחייבת אותי ליריבות נצחית עם אנגליה.
אבל אני לא צריך את האהדה לגרמניה כדי לא לסבול את הנבחרת האנגלית שאוהדיה, שחקניה והעיתונאים המסקרים אותה חיים כנראה על פלנטה אחרת. רק כך אפשר להסביר את הביטחון העצמי שמופרז שלהם. הליגה האנגלית סיחררה אותם. שכחו כנראה שמי שעושה אותה כזאת גדולה הם שחקנים צרפתים, הולנדים, ברזילאים ואחרים.
אני לא צריך את היריבות של אנגליה עם גרמניה כדי להסתייג מן הנבחרת המעצבנת והמשעממת הזאת שמשום מה זוכה כאן לאהדה חסרת גבולות. לא סובל את ההתבטלות הזאת בפני האימפריה לשעבר. די חברים, תפסיקו לחלום, הם לא יחזרו יותר ולא משנה כמה נהיה בעדם (וגם אל תבנו על צירוף ל"חבר העמים הבריטי").
החלטת הועדה: "הרעות".
שבדיה
ב-93' הודחה מכבי חיפה מגביע אירופה למחזיקות בשלב שמינית הגמר לאחר מפגש כפול נגד פארמה האיטלקית. במשחק הראשון ניצחה פארמה 1:0 ואת השער לזכותה כבש שבדי אחד - תומאס ברולין. באותה שנה שיחקה נבחרת ישראל נגד שבדיה במסגרת מוקדמות גביע העולם 94' וקיבלה בראש.
סימנתי אותם, את השבדים, ולא לרעה. ב-94' הם הגיעו עד לחצי הגמר והצדיקו את התמיכה בהם.
מדובר על נבחרת סקנדינבית קשוחה מצד אחד, אך כזאת שיודעת גם להלהיב מצד שני. הם בסדר גמור - בעיקר כאשר הם היריבים של אנגליה. אני בונה עליהם שישלחו את אנגליה למקום השני בבית ולמפגש נגד גרמניה בשמינית הגמר. יהיה כיף לשלוח את האנגלים הביתה כבר בשלב הזה.
אפילו המדים הצהובים-כחולים (כמו של ברזיל ר"ל) לא מעיבים על ההסימפטיה הרבה שלי לנבחרת שבדיה. יישר כוח.
החלטת הועדה: "הטובות".
פרגוואי
פעם היתה לי חיבה עצומה לנבחרת פרגוואי, אבל פעם גם שיחק בה חוסה לואיס צ'ילאברט - השוער האגדי.
היום היא חזרה בעיניי להיות עוד נבחרת לטינו-אמריקנית שאין לי שום יחס מיוחד אליה.
החלטת הועדה: "הבלתי-מזדהות".
טרינידד וטובגו
פעם, בילדותי, קראתי ספר מסעות על טרינידד וטובגו שגרם לי לגלות עניין חריג למדי בקבוצת האיים הזאת.
מתוך חדוות הילדות ומתוך האהדה הטבעית לאנדרדוג, אני שולח את ט"ט בכיף לקבוצת "הטובות".
בית 3
ארגנטינה
בגלל החונטה הצבאית שהרסה את גביע העולם 78', בגלל המסומם השמן, בגלל שער היד, בגלל הגמר של 86', בגלל הסמים של 94', בגלל השכונתיות, בגלל המשחק הלא-ספורטיבי, בגלל מה ש'תם רוצים.
החלטה חד משמעית: חברות תמידית ב"ציר הרשע" בלי שום אפשרות עתידית לחנינה.
הולנד
ישראלים שזוכרים את 74' ו-78' מדברים בחרדת קודש על הנבחרת ההיא. את השם המפורש - יוהאן קרויף - הם אומרים רק בלחש.
אני נולדתי קצת מאוחר יותר. לא זכיתי לראות את הולנד בגדולתה וכילד התקשיתי להבין מה עושים מהם עניין כזה גדול. גם היריבות המסורתית עם גרמניה חייבה אותי להסתייגות תמידית מנבחרת האורנג'.
אבל מאז שאחי, עצמי ובשרי, הפך לאזרח הולנדי ולאחר ביקורים חוזרים ונשנים בארצות השפלה, הסרתי את כל ההסתייגויות והולנד זכתה אצלי לעדנה.
החלטה קלה: "הטובות"
סרביה ומונטנגרו
תמיד הייתה הצד היותר-רע של המלחמה האיומה ביוגוסלביה לשעבר. שום סימפטיה. "הרעות".
חוף השנהב
כרגיל, אהדה לאנדרדוג - בעיקר כשהוא אפריקאי. אמנם ההתעקשות שלהם על "קוט ד'אבור" מעצבנת, אבל זו לא אשמתם של השנהבים אלא של הצרפתים ימ"ש.
החלטת הועדה: "הטובות" - אבל בדירוג מעט יותר נמוך מזה של הולנד. כי בכל זאת, דם סמיך ממים, או משהו כזה.
המשך יבוא...
בבלוג זה
בכל הבלוגים
