| 6/2007
הפחית הקטלנית
איילה אהובתי (תנו לה כוכבים) שלחה לי היום מסמך מפחיד במיוחד, המתאר את מותו המטופש של אדם ששתה מפחית בלי לנגב את הפייה שלה (!)
לא מעניין אותי לדבר עכשיו על תופעת הקבצים האלה שמתרוצצים במייל ומבהילים אותנו עד אובדן חושים (נכון שלפני האינטרנט החיים היו הרבה יותר רגועים?). במקום זה אצלול לתוך המסמך הזה, ואציג בפניכם את הכישורים המפליגים שרכשתי בעריכה וניתוח טקסטים (הטקסט הנטוי הוא ציטוט מהמסמך).
כתבה שהתפרסמה ב"קדוסיא" מקור מידע מקצועי
[מה זה קדוסיא למען השם? זה אתר (אם כן - איפה הקישור)? זה מגזין? זה המדריך המלא להפחדות אינטרנטיות? לא, זה "מקור מידע מקצועי". טוב, שיהיה.]
אדם מת לאחרונה בנסיבות טיפשות
[אני לא בטוח שהנסיבות הן הטיפשות כאן.]
הוא שתה פחית שתייה עם חברים ולמחרת הובל למרכז רפואי כדי לצאת ממנו יומיים אחר כך מת.
[אנחנו רק בשורה השלישית ומד העילגות (tm) שלי כבר נכנס לתחום האדום: "שתה פחית שתייה"? תקנה תיזאורוס לעזאזל. "לגם מפחית שתייה" נשמע יותר טוב. חוץ מזה, חסר פה משהו: למה הוא הובל למרכז הרפואי? הוא חש ברע (מן הסתם)? הוא הלך לבקר את סבתו החולה? ודבר אחרון: לא נכנסים למרכזים רפואיים כדי לצאת מהם מתים, אלא כדי לצאת מהם בריאים בע"ה. תוותר על ה"כדי" אם אתה לא יודע מתי להשתמש בו. מוטב לכתוב "הוא חש ברע והובל למרכז רפואי. יומיים לאחר מכן הוא מת".]
הניתוח לאחר המוות קבע שסיבת המוות הוא "לפטוספירוזיס" מהירה ביותר שנגרם כתוצאה משתיה מפחית, ללא כוס.
["סיבת המוות הוא"? אז למה "לפטוספירוזיס מהירה"? ואם "מהירה", אז למה "נגרם"? אלוהים, למה שפתנו קוללה בהבחנה בין זכר ונקבה?]
מבדיקה התברר שאדם זה לא ניקה את החלק העליון של הפחית לפני ששתה ממנה, וכי זאת היתה מזוהמת ע"י שתן יבש של עכברושים שמכיל חומרים רעילים וקטלניים, ביניהם ה"לפטוספיר" אשר גורם ללפטוספירוזיס.
[על זה אין לי מה להגיד חוץ מ... איייייככככסססס!!!]
משקאות בפחיות ושאר מזונות ארוזים במיכלים דומים מאוחסנים במחסנים, לעתים קרובות מלאי מכרסמים ומובלים לאחר מכן למקומות מכירה בלי כל אמצעי ניקוי.
בכל פעם שאתם קונים פחית. נקו היטב את החלק העליות במים וסבון לפני איחסונה במקרר.
[שגיאות ההקלדה והעדר סימני פיסוק - במקור. על העילגות כבר נמאס לי לדבר.]
עדיף לא לקנות פחיות.
[אהם, עדיף לשמור את הפאנץ'-ליין לסוף, לא?]
לפי מחקר שביצע ה"אינמטרו" הספרדית, מכסי הפחיות מזוהמים יותר משרותים ציבוריים. המחקר מראה שהכרחי לנקות במים וסבון את מכסי הפחיות בשל הכמויות האדירות של חיידקים והבקטריות שנמצאים עליהם.
[שוב, מי זה האינמטרו, אם הוא "ביצע" אז למה הוא "ספרדית". וגם, לפי כל המחקרים האלה, מסתבר ששירותים ציבוריים הם מהמקומות הנקיים ביותר ביקום. אולי אעבור להתגורר שם? ולנקות במים וסבון? אבל מה עם המחקרים על הסכנות שבמים? ואלה שקובעים שהספוג שיש לנו במטבח מכיל יותר בקטריות מ... אסלה בשירותים הציבוריים? והיי, אולי עדיף בכלל לשטוף את הפחית בקולה!]
נא להפיץ למקסימום אנשים
[לא רוצה]
עדיף מניעה על טיפול!
[עדיפה, עדיפה...]
אחרי כל ההנחיות האלה על שתייה מפחית, עדיף לא לשתות כל משקה ישר מפיית הבקבוק, אלא מכוס או ספל.
[אה? מה זה פתאום? מה עניין בקבוקים לפה? נזכרתם באיחור? את זה לא להפיץ למקסימום אנשים?]
ולסיכום: אני מאוד רוצה להפיץ את המכתב הזה ולהזהיר "מקסימום אנשים" מאימת הפחיות, אבל אני לא יכול נפשית לאפשר למכתב כה עילג ועלוב לצאת מתיבתי. נו באמת, ככה משכנעים אותנו? ככה מבהילים אותנו? חשבתי שהתקדמנו קצת מאז התחלנו להפיץ את הדברים האלה במייל.
עכשיו בפרינציפ אני אשתה רק מפחיות. ואולי אני גם אשליך אותן לאסלה קודם! ואולי אני אתן שלוק לשני מצורעים לפני שאשתה בעצמי!!
להתראות.
| |
גם הם לא נחמדים
איך ארגוני טרור תמיד נופלים למלכודת הזאת?
זה תמיד אותו סיפור: הם חוטפים מישהו, מפזרים ערפל סביב גורלו ואז משחררים קלטת שבה הוא אומר כמה משפטים שהוכנסו לפיו על ידי שוביו, לרוב כאלה שאמורים גם לנגן על מצפוננו וגם להעביר את מסריו של הארגון.
האם זה מצביע על חוסר תחכום? ואולי דווקא על תחכום-יתר? אולי הם מנסים להציג עצמם כלא-מתוחכמים כדי להרדים אותנו? מה הטקטיקה השחוקה הזאת אמורה להשיג?
גם התסריט בצד שלנו צפוי מראש: הצקצוקים והנדת הראש לנוכח הציניות האכזרית הזאת; הדאגה לגורלו של החטוף המעורבת בשמחה לנוכח אות-החיים.
והנה מגיעים הפרשנים המדושנים והפוליטיקאים האופורטוניסטים: "ברור שזה טקסט שהוכתב לו על ידי חוטפיו" (אה כן? ואנחנו חשבנו שהוא חופשי לכתוב את הטקסטים שלו); "הם מכירים אותנו ומנסים לגעת בנקודות הרגישות שלנו" (מזל שאמרתם, כי אנחנו חשבנו שהם מנסים לעשות לנו נעים); "זו מלחמה פיסכולוגית, גם אם לא מתוחכמת במיוחד" (אם אנחנו היינו חוטפים להם מישהו, היינו עושים את זה הרבה יותר טוב); "העיתוי הזה נבחר בקפידה" (וויי, אני הייתי בטוח שהם הטילו מטבע).
פעם אחת אני מצפה לארגון הטרור שיגלה קצת יותר יצירתיות ויכריח את החטוף לומר את האמת: "חוטפיי הם אנשים אכזריים מאוד שיכולים להרוג אותי בכל רגע נתון, הקנאות שלהם לא יודעת גבולות וגורלי הוא כקליפת השום בעיניהם. מהרו לשחרר אותי בכל מחיר, כי אחרת יהיה רע ומר".
אולי אז נפסיק לקשקש ונתחיל לעשות.
| |
קלאסיקה במיטבה?
התכוונתי לכתוב פה עכשיו על הבחירות לראשות מפלגת העבודה, אבל אז גיליתי שהנושא החם היום הוא דווקא הבחירות לנשיאות. מישהו קצת התבלבל בכרונולגיה של הנושאים החמים, אבל במחשבה שניה, מדובר על שני נושאים די קרירים, וזה של הנשיאות אולי טיפה פחות. אז בסדר.
אודה, כי הבחירות לנשיאות מעניינות לי את קצה השערה הארוכה ביותר שעל ביצתי השמאלית. בעצם, אחרי ששאלתי אותה, היא אמרה שזה רק נראה ככה בגלל שהיא מאפירה. הגיל וזה. המירוץ לנשיאות הוא כל כך לא חשוב, כל כך לא מהותי, כל כך לא מעניין, עד שזה ממש לא חשוב מי ינצח. מזמן כבר הגעתי למסקנה שזהותם של האנשים שיושבים "שם למעלה" אינה משפיעה על סדר היום הלאומי, אלא היא רק מבטאת את מידת האכפתיות של ציבור הבוחרים. נכון לעכשיו, מידת האכפתיות הזאת מצויה על "תעשו מה שאתם רוצים, אין לנו כוח".
בחזרה למירוץ. כיוון שזה כל כך לא חשוב, כל מה שנותר לנו הוא ליהנות מהדרמה האנושית והפוליטית. לא האמנתי שזה יקרה, אבל אני מוצא את עצמי מייחל באדיקות לנצחונו של רובי ריבלין. או קולט אביטל. בעצם, למה ללכת סחור-סחור: אני מייחל להפסד של שמעון פרס. נכון מדובר על סרט ישן - אבל קלאסי. כזה שאתה בכיף מוכן לצפות בו שוב ושוב, ושאתה תמיד נהנה לצטט ממנו ("אני לוזר?"). אין לנו הרבה מפגני בידור כאלה במציאות הציבורית בישראל. מי יתננו עוד הפסד של שימון. מגיע לנו, עברנו שנה קשה.
| |
לדף הבא
דפים:
|
בבלוג זה
בכל הבלוגים
