| 8/2004
 כניסות מ-google ותהיות בצידן
מאד מטרידות אותי הכניסות לבלוג שמגיעות מ-google. לא הכניסות הן שמטרידות אותי ולא המבקרים החביבים שאינם יודעים לאן נקלעו, כי אם בפשטות מושאי החיפוש. הם שמטרידים אותי. ניתן ללמוד מהם, כך אני מאמין, על הרוחות המנשבות בעם, על המורל הלאומי, על התזוזות העדינות בלוחות הטקטוניים המרכיבים את עמנו הניצחי.
להלן מבחר מהשבוע האחרון.
"מתכון משחת שיניים"
ללא ספק אחד הטראגיים שבחבורה. יכול ביבי לספר לנו עד מחר שיצאנו מהמיתון, אך שלוש מילים אלו זועקות יותר מאלף תמונות של עובדי רשויות מקומיות לוקחים הלוואות בשוק האפור.
ראו נא את מר ישראלי הלז שידו אינה משגת לרכוש שפופרת משחת שיניים בסופרמרקט והוא נאלץ לבחון אפשרות לרקוח משחה בכוחות עצמו, במטבחו הדל.
"מיכאלה ברקו"
תודו שזה ממש עצוב. קודם כל עבור מיכאלה ברקו שכנראה לא נולדה בעשור הנכון.
אבל מעבר לכך, נראה כי יש פה ביטוי נוסף למגמת הנוסטלגיה שעובר עמנו בשנים האחרונות. אלא שמיכאלה ברקו זו כבר לא נוסטלגיה מתוקה - זו רגרסיה חמורה.
"אלדוס האקסלי"
נו, יפה. אני שמח שאנשים שמתחקים אחר קורותיו של הסופר האגדי מגיעים לכאן. זה קצת יותר טוב אני מניח מכניסות של אנשים שמחפשים מידע על בריטני ספירס, נניח.
המממ, ברור לי שמרגע העלאת הפוסט הזה אני מכניס את הבלוג לרשימת דפי האינטרנט המכילים את הצירוף "בריטני ספירס" (אופס, עשיתי זאת שוב) ולפיכך הופך מועמד לכניסות של אנשים שמחפשים מידע אודותיה, אבל האמת היא שלא מזיק לגוון, לפנות ליותר קהלים וכזה.
"ערוץ 1 ישיר מהאולימפיאדה"
לא תודה. שרק ישדר, בבקשה. אם אני ארצה מישהו שישיר מהאולימפיאדה אני כבר אבקש מהזמר היווני המכוער הזה שהופיע בטקס הסיום.
ערוץ 1 יכול להשאיר אותנו לבד אם בא לו.
"מארק ספיץ", "מייקל פלפס"
לא רק האקסלי ובריטני ספירס, גם צמד ענקי השחייה מצטופפים כאן בין דפי הבלוג.
אני מניח ששני החיפושים נעשו ע"י אותו אדם (שכן נעשו בטווח זמן קצר). נראה לי שהיה די מאכזב עבורו לגלות שכל מה שהיה לי לכתוב בנושא הוא שמייקל פלפס לא שבר את השיא של מארק ספיץ. אכן, סקופ.
את הטוב ביותר שמרתי לסוף:
"תרופה לפצעונים בתחת"
ראשית, אהבתי את תמימותו של המחפש המחוצ'קן שחיפש תרופה לפצעונים בתחת. לא ב"ישבן", לא ב"אגן" ואף לא ב"טוסיק" הארכאי. בתחת.
נכון ש"תחת" היא מלה די נקייה וכזאת שאפילו אנשי הרשות השנייה כבר לא מתרגשים ממנה (אלא אם כן היא מודגמת בשידור, כמובן), אבל היא עדיין לא חלק מהז'רגון הרפואי המקובל. אין תימה אפוא שהמחפש לא מצא שום דף אינטרנט שעוסק בנושא הכאוב הזה. תוצאת-החיפוש היחידה שניפק גוגל היתה הבלוג הזה.
אבל זה גם קצת מטריד, כיוון שנראה כי יש קשר של שתיקה סביב הנושא. אף הודעת פורום? שום וידוי כואב בבלוג? אף לא מסמך אחד שמכיל גם "תרופה" גם "פצעונים" וגם "בתחת"? היתכן ובעייה כה נפוצה כפצעונים בתחת תישאר ללא מענה הולם של הרשת? אכן שאלות נוקבות ותשובה אין.
לא נותר לי אלא לחזק את ידיו של ידידי הסובל. חזק ואמץ, אחא. וכשתמצא את מבוקשך - תביא גם לי.
| |
 תשובות לשאלון השבועי
מזל שיש שאלון שבועי:
מה היית מגדיר כחלום חייך?
החלומות שלי הם רבים ומגוונים מדי כדי להציג אותם כאן. חלק גם גובלים בפסיכיות לשמה, כך שאולי באמת עדיף שלא.
כילד, חלמתי להיות שחקן כדורגל, או לפחות כדורסל. אבל בגיל 14, כשנזרקתי מקבוצת הכדורסל המקומית ("האימפריה" שקבוצת הבוגרים שלה הגיעה פעם למקום הרביעי בליגה הארצית. "כשזו עוד הייתה הליגה השנייה!" ימהרו ותיקי הקבוצה להוסיף) בגלל מאבקי-כוח טיפשיים עם המאמן, הבנתי שספורטאי מקצועני אני כבר לא אהיה ופיתחתי חלומות על משחק מסוג אחר - בתיאטרון ובקולנוע. אפילו עשיתי כמה צעדים בכיוון.
החברים דווקא צפו לי עתיד כסופר או לפחות עיתונאי, ואני חשבתי שהם הוזים.
אבל בגיל צבא, כשהתחלתי לכתוב להנאתי, הגעתי למסקנה שלפעמים החלומות של אחרים לגביך הם כנראה, לפעמים, יותר מציאותיים משלך, וחלום חדש נולד.
מאז כבר עברו כמה שנים. בגילי כבר אין חלומות. מקסימום תכניות לעתיד.
במה הכי היית רוצה לעסוק?
אני לא רוצה "לעסוק" בשום דבר. אני לא אדם "עוסק" ואני לא אוהב להיות "עסוק". "עסקים" זה רע. אני שונא את כל ההטיות שנובעות מהשורש הזה, ובייחוד את "עסקן".
למה צריך לרצות "לעסוק" במשהו? מה רע ב"לעשות"? אני רוצה לשבת על החוף (או על הדשא, או על הספה) כל יום וכל היום, לשתות שייק-פירות ולקרוא ספרים. לפעמים אולי לגוון עם קפה הפוך ומגזין. זה נחשב "עיסוק"?
ובכלל, מה זה העסק שלכם במה אני רוצה לעסוק?
אילו היית יכול להגשים לעצמך משאלה כלשהי, מה היא הייתה?
מיליארד דולר.
איתם כבר אוכל להגשים את (כמעט) כל המשאלות האחרות.
מה היית רוצה לקבל ליום ההולדת הבא שלך?
מיליארד דולר, אבל אני אסתפק בספר.
איפה היית רוצה להתעורר מחר?
יש אופציה לא להתעורר?
אילו לפחות 3 דברים אתה *חייב* לעשות לפני שתמות?
יש רק דבר אחד שאני חייב לעשות לפני שאמות: לחיות.
אילו 3 דברים לא תעשה בחיים?
1. סקס עם חיות.
2. רצח סדרתי (אני לא יכול להתחייב שלא ארצח אף פעם, אבל ברור לי שאם אנסה להיות סדרתי, אני אתפס כבר אחרי הראשון).
3. אהיה נשיא ארצות-הברית (כי מי שלא נולד שם לא יכול להיות נשיא. וזו הסיבה היחידה, כמובן)
מהו האירוע הקרוב שאתה הכי מצפה לו?
גביע העולם בכדורגל, גרמניה 2006.
סתם נו, ברור שכמה חודשים קודם יש את אולימפיאדת החורף, טורינו 2006. מה קרה לכם.
(תפסיקי להתנשם, אני זוכר את היומולדת שלך. עוד שבועיים, לא?)
| |
תשובות לשאלון השבועי
מה אתה חושב על מי שמתחילה איתך בבית קפה?
שאלה היפותטית. מעולם לא קרה לי, לא בבית קפה ולא בכלל.
אני מניח שהייתי אומר לה משהו בסגנון: "אכפת לך לא להפריע לי?"
(נראה לכם?)
איפה נראה לך שהכי טוב להתחיל עם בחורים/רות ?
בחתונות. זו סיטואציה שבה הבנות במצב עדין, ולנוכח הכלה הקורנת הן מוכנות להסתפק אפילו בי.
האם אתה מאלה שאוטומטית דוחים מישהי סתם?
כן, אני מניח שאני בנאדם די דוחה.
האם היית מעז להתחיל עם מישהי שממש מוצאת חן בעיניך אבל לא שמה לב אליך?
מעיז? הלו? זה היה המקרה בערך בכל פעם שהתחלתי עם בחורה.
איפה ואיך הכרת את 2 החברות האחרונות שלך?
ההיסטוריה שלי הולכת רק עד חברה אחת אחורה. והתשובה היא: באינטרנט.
מה הכי חשוב לך אצל גבר ?
הריבועים בבטן והשערות על החזה.
לא, טוב, צריך לשנות ל"אשה".
המממ, חוש ההומור, אני מניח, אבל אני אתפשר על ציצים יפים (-;
איפה אתה מעדיף להכיר בחורות? למה?
בפאבים חשוכים ככל האפשר.
| |
לדף הבא
דפים:
|
בבלוג זה
בכל הבלוגים
