לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים

תקופת מעבר בין תחכום ל.. לא.

כינוי: 

בת: 34

תמונה





מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    ינואר 2015    >>
אבגדהוש
    123
45678910
11121314151617
18192021222324
25262728293031

 
הבלוג חבר בטבעות:
 
1/2015


עדיין יש לי אמון באנשים. אני מגלה פתאום שלא לכולם יש, ויש שיקראו לזה נאיבי וילדותי, אבל עדיין יש לי אמון. אני מאמינה שלא כולם משקרים, שלא כל אחד מנסה לרמות, שברמן מהעבודה מקפיץ אותי הבייתה לא כי הוא רוצה לזיין אותי, שאיש זקן מציע לי עבודה לא כי הוא מחפש לנער את חלציו העייפים, שמישהו עושה לי טובה לא כי הוא מצפה לטובה בחזרה. אני גם מאמינה בעצמי שאני יודעת להבדיל בין עזרה מטוב לב או כי דחקתי מישהו לפינה, לבין אנשים שמחפשים לפגוע בי או לנצל אותי. אני יודעת שיש בי חוסר טאקט וחוסר התחשבות לסביבה, שאני אומרת דברים מספיק בקול כדי שישמעו ולסובבים אותי יהיה לא נעים, אני גם יודעת שאני לא עושה את זה כדי להרשים אף אחד, אני חושבת שאני מספיק מרשימה בזכות עצמי מכדי לשחק משחקים. 
ואני עדיין מאמינה שלמרות ההתנסויות הלא נעימות והקשות ומרובות הכעסים והבכי אני עדיין אצליח למצוא בתוך כל המדבר הזה מישהו. מישהו שיעצור שניה את כל המחשבות שרצות לו בראש כדי להקשיב למה שיש לי לומר, מישהו שכשהוא לא יסכים איתי בנושא מסויים זה כי הוא שקל את הדברים שלי והתחשב ברגשות שלי ואז החליט שאני טועה. מישהו שלא ימהר לשפוט כל מילה, כל משפט. מישהו שכשלא יסתדר לו בראש משהו שאני אומרת ישאל אותי לפשר הדבר, אם צחקתי או אם הייתי רצינית, מישהו שיגיד לי להפסיק, להתיישר, להיות נחמדה יותר, להיות שקטה יותר לא בכל פעם שאני פוצה את הפה אלא כי אני מגזימה. אני מודעת לעובדה שאני טועה, אני מודעת לעובדה שאני צינית ומעצבנת ומגזימה. אני יודעת להודות שטעיתי, אני יודעת לבקש סליחה.
ואני מלאה בצער וכעס ורחמים על הבן אדם הזה שלא ראה אותי. שכל פעם חזר כדי להוריד לי עוד את הבטחון העצמי והלך. שבא רק כדי לומר לי שוב ושוב את אותה מנגינה שאין בה אמת ולא נתן לי אפילו את האופציה להלחם בשביל עצמי. אני לא יכולה לאהוב בן אדם שלא משאיר לי מקום, בן אדם שמוצא משמעות מעוותת בכל מילה שלי ומסיים שיחה ב"אל תתקשרי לכאן יותר", שלרגע לא חושב שיכול להיות שהוא התבלבל, שהוא טעה, שהוא הבין לא נכון ובמקום לשאול הוא פשוט מנתק כל קשר. אני לא מוכנה להיות שק חבטות. אני לא מוכנה להיות בלתי נראית. אני עוד מאמינה שיש אדם אחד שפוי בעולם שיאהב אותי יום אחד. לצערי רוב חיי אני שוחה בבריכה של טירוף אינסופי, וגם זה חייב להגמר נכון?
נכתב על ידי , 25/1/2015 21:36  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט



35,349
הבלוג משוייך לקטגוריות: צבא , מדע בדיוני ופנטזיה , אהבה למוזיקה
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לז'בוטינסקה אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על ז'בוטינסקה ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2025 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)