יש לי קצינה, שנותנת לי להרגיש טפילה
יש לי קצינה, שנותנת לי להרגיש הכי מעצבנת בעולם
ויש לי קצינה, שנותנת לי תחושה שאני תמיד צריכה להתנצל
היום התחילו להרוס את הבסיס שלי, הבסיס שהייתי בו 10 חודשים
וזה עצוב, לצאת מהמקלחת ולראות בדרך לחדר דחפור ענק שמתחיל להרוס את המטווחים
ולראות אנשים מפרקים את הדלקיה
ואת הבסיס מוזנח, בלי כמעט אף אחד
את כמות האנשים אפשר לספור על יד אחת
והיום עזבתי בפעם האחרונה את הבסיס שלי
את הנוף שטחים השקט הזה, שמממנו גם ירו עלינו כל בוקר
את המדרגות של "ההילטון", שהוציאו לי את האוויר
ועד שסוף – סוף התרגלתי לאסטמה המדומה שהם גרמו לי
אני צריכה ללכת
והקצינה שלי, שיודעת כמה אני רוצה לצאת לקצונה
שכבר עברה שנה מאז שהתגייסתי ואני עדיין רוצה, כמה אנשים כאלה קיימים בצה"ל?
אבל זה לא נראה שהיא עוזרת, היא רק גורמת לי להרגיש טפילה, מעצבנת ואיכשהוא אני מרגישה שאני צריכה להתנצל תמיד.
הורסים לי את הבסיס, אני לא רוצה שיהרסו לי את הצ'אנס האחרון לצאת לקצונה.
כוסאימאשלה.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
