מפתיע

אחרי המלחמה הוא לא יחזור

עם חיוך, עם מדים בלויים, עם אדמת לבנון על הידיים, עם צבע הסוואה על הפנים, עם נעלי צבא אדומות, עם קיטבג עמוס כביסה מלוכלכת, עם עייפות מצטברת, עם געגועים לאוכל של בית, עם כמיהה לחיבוק אוהב של אימא, עם סיפורי מלחמה, או סיפורים של החברה, עם הפק"ל קפה, עם הגיטרה, עם מחברת השירים.

אחרי המלחמה הוא לא יחזור

לא יחזור לתת לכולם, לא יחזור לכתוב במחברת, לא יחזור  לחייך בלי תמורה, לא יחזור לעבוד בלי הפסקה, לא יחזור להכיר עוד אנשים חדשים, לא יחזור לשיר אייל גולן, לא יחזור לאהוב כמו שצריך, לא יחזור להרגיע את חגי, לא יחזור להתנהג כמו ילד, לא יחזור להמשיך ללמוד תקשורת, לא יחזור להגשים חלומות.

אחרי המלחמה הוא לא יחזור

הוא לא יחזור, כי הוא חזר כבר, בארון עם דגל ישראל עליו. הוא לא יחזור, כי הוא עסוק בלשמור עלינו מלמעלה. הוא לא יחזור, כי הדם שלו נמצא בכפר גלעדי. הוא לא יחזור, כי אלוהים לוקח את הטובים. הוא לא יחזור, כי כנראה שאת הטוב שלו הוא כבר הפיץ.

אחרי המלחמה הוא לא יחזור

רועי שלי,

לא הספקתי

לתת לך

חיבוק