יום שישי.
קמתי, התארגנתי מהר ונסעתי עם דודס לחזרה.
אקס התקשר, אמר שהגיע לטבעון.
התרגשתי, שמחתי.
כ"כ חיכיתי ליום הזה...
פגשנו אותו בתחנת אוטובוס ליד האולם.
הוא היה איתנו כל החזרת תאורה, במהלכה דודס ונויקי התנהגו דיי בחוסר טאקט, ובילדותיות שקצת עצבנה אותי..
אבל סלחתי להן,כי אמרתי להן שזה מפריע לי והן ביקשו סליחה.
אח'כ היה ראן (הרצה) מלא, כולל תאורה תלבושות וה-כ-ל.
הלך טוב.
חזרנו עם אבא של דודס בערך ב-17:30 ככה.
בהתחלה היה מתוכנן "מפגש אקס" אצלי בבית בערב, כדי שכל הבנות יפגשו אותו, אבל ביטלתי אותו.
רציתי איתו הרבה זמן.
אחה'צ היינו בחדר שלי, במחשב...
ארוחת ערב, ולחדר.
הלכתי להתקלח, והתארגנתי.
התרגשתי. מטומטמת.
דיברנו כל הלילה. הספקתי לבכות כמו ילדה קטנה,לשפוך בפניו את כל קורות חיי ,ומה לא.
אני לא יודעת מה יהיה איתי.
אני מפתחת לעצמי אשליות כל הזמן.
אני לא מוצאת את הגבול בין המציאות לדימיון...
ואז הן מתפוצצות לי בפנים.
חייתי באשלייה שנהיה ביחד, תליתי בו כ"כ הרבה תקוות.
אני לא יודעת אם אני מאוהבת בו, אבל לפי מה שנראה לי כן.
למזלי, הוא הגון.
אחד אחר היה יכול לדפוק אותי, לבצע בי מה שירצה ואז לזרוק אותי.
אני הייתי נותנת לו דברים... לא יודעת עד כמה רחוק הייתי הולכת, אבל הייתי הולכת.
מה יהיה איתי??
אני מפחדת.
אנשים יכולים להגיד לי איזו מילה קטנה, ואני כבר יכולה לחשוב שזו אהבת חיי, ולשקוע לתוך בועה של אשליה עצומה ואז לתת להם הכל.
אנשים יכולים לפגוע בי, לנצל אותי, להשתמש בי...
מה יהיה איתי??
כל החיים שלי סובבים סביב אשליות.
מה אם הכל אשלייה?
מה אם הכל יתפוצץ לי בפרצוף בסוף?
מה אם כל החלום שלי, כמו כל האשליות, יתפוצץ?
מה יהיה איתי??
ילדה קטנה וחולמנית. מטומטמת שכמוך.
חושבת שחלומות מתגשמים, חושבת שתהיי רקדנית, חושבת שתהיה לך אהבה, חושבת שיהיה לך טוב.
את כל כולך אשלייה אחת גדולה.
מה חשבת לעצמך??
מתאהבת.
חולמת.
מדמיינת.
משלה את עצמך בכ"כ הרבה דברים שלא יקרו.
מטומטמת.
בוכה.. מולו!!!
מעוררת רחמים שכמותך...
נרדמתי.
כ"כ לא רציתי לקום...
כ"כ לא רציתי לחזור לחיים.
אני מבולבלת לחלוטין.
אני לא יודעת מה יש לי ומה אין לי.
מה אני רוצה ומה לא.
אחד הדברים שהייתי בטוחה בהם, בהתממשות שלהם, התפוצצו לי בפנים.
אם הוא לא היה מדבר, לא היה לי מושג בכלל.
עד שהוא לא אמר את כל זה, חייתי באיזו בועה.
מה יהיה איתי??
היום
קמנו... היה מוזר.
"הבוקר שאחרי" מה שנקרא...
הלכנו לג'ונגל.
למען האמת, הייתי רוצה להיות שם לבד עכשיו.
להתנקות.
היה כיף...
אח'כ היינו בסטודיו שלי, והוא הלך.
יש לי אפשרות להגיע לי-ם שבוע הבא.
הוא אמר לי לבוא.
אבל אני לא יודעת אם אני מסוגלת.. אם אני רוצה...
מצד אחד, אני משתוקקת להיות איתו.
אבל מצד שני, זה יכאב. כי זה לא יהיה אותו דבר. כי זה יהיה מוזר.
אני מפחדת לבוא לשם, ושוב לפתח אשליות שיקרה משהו.
לא יקרה. תצאי מזה.
תפסיקי לחיות באשליות.
תפסיקי להכאיב לעצמך כל החיים שלך.
זה כואב לך, ואת ממשיכה.
אני לא רוצה לאבד את התמימות שלי,
את האמונה הזאת שהכל יתגשם ויהיה טוב.
לא רוצה לאבד את החלום שלי.
לא רוצה לחיות כמו זקנה מרירה.
אני רוצה לחלום.
אני רוצה לקוות ולא להשבר.
אני רוצה להאמין. בהכל.
אני רוצה שיהיה לי טוב.
אבל מי אמר שלחלום זו הדרך?
מי אמר שתמימות זה יפה?
תגידו לי, כי אני כבר לא יודעת מה לעשות עם עצמי.
אני דפוקה מכל צד.
לגמרי.
אני לא פה.
איפה אני לעזאזל???
מה נסגר איתי?
אני רואה את המציאות בצורה מעוותת לחלוטין.
אחרי שהוא הלך,
הלכתי לחדר.
סגרתי את כל התריסים, ונשכבתי לי על המיטה עם הבובת כלב שלי.
כמה דמעות שונות בכיתי עליו.
מאז שהייתי ילדה בת 5 שפוחדת מהגנבים בלילה, דרך דכאונות, בדידות, אנורקסיה, עד עכשיו.
אוי, "מוקי" שלי אהוב.
נרדמתי.
קצת שקט...
העירו אותי לארוחת צהריים, ועכשיו אני פה.
אין לי כח לחזור לשיגרה.
כן, תתפלאו זה יוצא ממני. גם אני לא מאמינה.
רק המחשבה, מעוררת בי חלחלה.
אין לי כח לחיים.
בכלל.
אין בי כוחות...
וזה לא רק מה שקרה איתו, זה הכל ביחד.
זה במקרה יצא הקטע הזה, אבל פתאום שמתי לב למה אני עושה.
עד כמה אני לא מציאותית.
מה יהיה איתי??
כולם יבקשו הסברים, סיפורים.
איך ומה וכמה ולמה היה.
אני לא רוצה לספר.
אני לא רוצה להסביר.
זה משהו שלי, מי הם שישאלו?
למה כולם תמיד רוצים לדעת הכל???
אני לא חייבת לכם כלום.
תגידו תודה ותשתקו.
ב-17:30 אני צריכה להיות באולם, להתארגן להופעה שמתחילה ב-20:30.
מתרגשת קצת..
עוד לא מעכלת שזה עכשיו בכלל...
אני כ"כ לא פה כרגע.
אני לא פה תמיד, אבל עכשיו במיוחד.
הלכתי לאיבוד.
לגמרי.
אחרי ששפכתי לדודיק בטלפון, וכאן- אני קצת מעכלת דברים.
אבל אין לי מושג מה לעשות עם עצמי.
אני מבולבלת...
הלכתי לאיבוד.
מה יהיה איתי??
באמת שאין לי מושג.
מופי.....
שלכם,
אדוושי- ילדת בלוג אבודה (עכשיו החתימה הזאת מתאימה לי יותר מאי פעם)
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
