לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

Every time you walk away, I pretend that I'm okay

כינוי:  Damned

בת: 35

ICQ: 99134018 





מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


 
הבלוג חבר בטבעות:
 
2/2005

מצאו את ההבדלים


 

התרגיל היחידי באומנות שעשיתי כש"ב [אקריליק על דיקט, צבעים משלימים, מתוך צילום], ומינימום 90% שהמורה לעולם לא תראה אותו. הוא הרבה יותר יפה במציאות, אז, בקרוני וראוהו!


היה לנו (לי, לאיתמר ולאורי) ערב שישי כמעט מתורבת, אני חייבת לציין, בלי אלכוהול ובלי קודאין/ ריטאלין/ גראס/ אקסטזי וכיו"ב. נסענו לסינמה-סיטי וישבנו על קפה (אייס, אספרסו ותה גם נחשב!><) עד שנכנסנו לראות סרט על פדופיל נחמד וכאלה. ואפילו, כמו ילדים טובים, היינו בבית עד אחת! וזה לא משנה שהלכנו לישון רק בשש וחצי בערך כי ראינו כל מיני סרטים נחותים של סטונדטים שנה ב'. [The Hole ("התהום") זה סרט מטורף, אני מגיבה רע לכאלה, אני כמעט כמו אמא שלך. מה שמבדיל בין שתינו הוא שאני נהנית (במקום מסויים) מהאימה הטהורה הזאת, והיא סובלת ממנה נטו. סוג של מזוכיזם, או משהו]

 

היום הייתי עם ההורים שלי בפגישה באנקורי (באיחור, מרוקאית ארורה)(what are you starin' at? אני לא המרוקאית היחידה באיזור!), הם עוד צריכים להתקשר אחרי הועידה הזאת שלהם, אבל 90% שבבוקר יום שלישי אני מתייצבת באנקורי עם כל מה שצריך. לא יודעת בכמה מהיום הזה אני אלמד, אבל.

 

 

עד העונג הבא?   - עד ההחלטה של הברווז!

נכתב על ידי Damned , 6/2/2005 19:10   בקטגוריות נסיון להשתקמות.  
7 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט



11,418
הבלוג משוייך לקטגוריות: יחסים ואהבה , מתוסבכים , אהבה למוזיקה
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לDamned אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על Damned ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2024 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)