HEY

יש תמונות! וסוףסוף יש לי את הזמן לנצל יום חופש מהעבודה ולשבת רגל על רגל ולזפזפ בטלוויזיה או סתם לקרוא קצת בלוגים של אחרים. (עבדתי 4 ימים רצוף מהבוקר עד הערב והיה ממש מתיש אז הרשתי לעצמי קצת להתפרע בצהריים עם דולב). טוב אז תהנו ואל תשכחו שאני פה כשתצטרכו.

בים (יום הולדת מוקדמת לנלי) עם אביטל

דולב לינה ואני

יותר מדי דברים קורים, המסלול נסלל בקצב מסחרר, לפעמים סוטה שמאלה מדי ולפעמים ימינה מדי, ולפעמים גם מעט את הקצב למטרת ויסות עצמי, מאפשר לי לעשן את סיגריית הלילה שלי, לפעמים גם נגלים לופים מאוד קיצוניים, אלה שעושים את הבחילה הכי קשה, אלה שאוכלים אותך מרוב פחד, אלה שאתה רואה בהם את החיים שלך חולפים מול העיניים. אבל מה שהכי חשוב- הוא נבנה, לאט או מהר זה לא משנה, העיקר שבתחנה האחרונה יהיו לי תשובות ברורות, מסקנות חד משמעיות, מספיק תובנות בכדי לדעת לאן ממשיכים, מה המטרה הבאה, איזה בניין בונים או איזה ספסל צובעים. הכל בשיפוצים, ובנתיים? אני יורקת יותר מדי דם מלוכלך. ואת האמת? קצת יותר מדי כואב לי.