לכל אחד יש יציאה, לפחות פעם ביום

מחר בעז"ה אני חוזר לישיבה ולמרות שאין לי ממש מה לכתוב אני אכתוב פוסט כי אחרת אתם תתלוננו שיש את אותו פוסט במשך שבוע... קוטרים!

סוף השבוע היה מהנה מאוד- לאטיאס נולדה אחות ששמה בישראל יעל! מזל טוב! מי יתן ואמא שלך תפסיק להתקמצן על כסף, תשכיר שירותי שמרטפות לנועה ויעל ותשחרר אותך עם המאזדה 6 לקרוע את העיר.

ההצגה של סניף תמ"ר היתה יפה ומצחיקה, כל הכבוד לתולי ושלומי (שלומי היה תפקיד ראשי בתור "דורותי" מהקוסם מארץ עוץ רק בסטייל בני עקיבא).

התס"ים היו מרשימים מאוד, כל הכבוד לתולי ומזל טוב על השם החדש והמכוער (ראיתם מה זה? ממש חזיתי את השם).

ומזל טוב לשבט של שלומי שיוסי מדריך שזכו במזכ"ל, אופרטות ועוד חצי מהקטגוריות שהיו שם.

היה נחמד להיות בסניף אחרי שנתיים בערך שלא הייתי שם, נהנתי.

וכיאה למצב כזה היו הרבה קטעים מצחיקים ולכן אני לא זוכר כלום, אז הנה הציטוטים היחידים שאני זוכר מהימים האחרונים:

בילוש: "אבא, איך נראים ערבים?"

אבא: "איך נראה איש שלג? לוקחים הרבה שלג ועושים מזה צורה של איש, נכון? אז אם תקחי הרבה קקי ותעשי מזה צורה של איש יצא לך ערבי"

יצחקי: "איפה זה בית ברבור?"

שלומי: "ליד בית ברווז"

__________________________________________________________________________ 

בתור תל אביבי שגר באזור הכי נגיש בארץ וששני ההורים שלו לא נוהגים, אני מניח שיש לי וותק די מרשים של נסיעות אוטובוס עירוניות בתחומים האטרקטיבים של תל אביב. לכן, החלטתי להיות נחמד ולסכם לכם את מיטב הטיפוסים שנוכחים בכל נסיעת אוטובוס המונית תל-אביבית:

חייל- בדרך כלל החיילים מגיעים בקבוצות, עם תרמילים, מתיישבים איפה שאפשר ועומדים אם צריך. אנשים עם רוח המולדת יציעו ללוחמים האמיצים לשבת כי הם בטח מותשים מהשירות הקשה שלהם למרות שהם ג'ובינקים בקריה\ תל השומר.

זקנים קלאסיים- שיושבים במושבי ה"מפני שיבה תקום" או בכל מקום שמציעים להם, אם יש משהו טוב בישראלים זה שהם יודעים לקום לזקנים כשצריך.

הכמעט זקנה- אם יש משהו לא טוב אצל ישראליים זה הדקדקנות בפרטים הקטנים- אם האישה בת 59 אז היא לא נחשבת זקנה ולכן לא קמים בשבילה. אישה שמגיעה לגיל הזה ועולה על האוטובוס יודעת שנגזר עליה לעמוד במשך כל הנסיעה והיא בדרך כלל מחזיקה בעמוד צמוד צמוד לכיסא שיושב שם מישהו, רצוי עם פרצוף ממורמר כדי לעשות לו ייסורי מצפון ולקוות שהוא יציע לה את המושב. כשמישהו קם לרדת היא הראשונה שתרוץ לתפוס את המקום.

האיש עם "ישראל היום"- כדאי לשבת לידו כי אז אתה תוכל להיות הבא בתור שמקבל את העיתון.

העלמה המשוחחת- נערה על סף גיל החוקיות או בחורה עד שנות ה-20 המאוחרות. תתיישב רק ליד בחורה נוחה או ליד חייל וכל הדרך תפטפט בפלאפון עם החבר או החברה הטובה.

האנטיפט- אם תקנח לידו את האף הוא יסתכל עליך במבט זועם, אם תשים את הרגל על הכיסא הוא ינזוף בך ואם הפלאפון שלך יצלצל הוא ישלוק לך את הביצים.

חרדי מבוגר- לרוב עומד או יושב ליד גברים בלבד וקורא משהו תוך כדי הנסיעה.

די נח לשבת לידו אלא אם כן אתם רגישים לריחות חריפים.

האיש עם האוכל- זה נשמע קצת מסריח, אבל רוב האנשים שעולים לאוטובוס עם אוכל הם אנשי עסקים עם מזוודה, חליפה מתוקתקת ועניבה שכנראה הלו"ז שלהם להיום עמוס מדי אז הם נאלצים לשתות את האספרסו ולאכול את המנה שלהם באוטובוס. אם הם שקועים בעניינים שלהם אז כדאי לשבת לידם, אבל אם הם רק יושבים ומסתכלים בעצבנות בשעון כל כמה דקות אז לא כדאי לשבת לידם.

הבחור\ה עם המוזיקה- צעירים שלא הבינו שאם מגבירים עד הסוף אז לא יעזרו האוזניות- עדיין כל החלק האחורי ישמע את המוזיקה שלהם. אם אתם חובבי מוזיקה אז כדאי לשבת לידם והם אפילו יהיו הכי נוחים.

חבר מכוכב אחר- כושי או פיליפיני שעושים רושם שהם מכירים כל כושי או פיליפיני אחר שיעלה על האוטובוס ויקדמו אותו בקריאות שלום בשפות זרות. לשבת לידם זו אף פעם לא העדיפות הראשונה של אף בנאדם, אבל תופתעו לגלות שהם דווקא נוחים מאוד.

הנרדמת- משעינה את ראשה על החלון וישנה שנת ישרים. במשך עשר דקות תתלבטו אם להעיר אותה או לא- מצד אחד היא עלולה לפספס את התחנה שלה ומצד שני אולי יש לה עוד דרך ארוכה והיא סתם תתעצבן שהערתם אותה. בסוף לא מעירים אותה.

היפה והחיה- תמיד יושבים לבד בשני המושבים הזוגיים היחידים שנשארו בחלק האחורי וגורמים לך לדילמה נוראית במי כדאי לבחור. היפה במשקפי שמש במבט קר, אתה אפילו לא יודע אם היא מסתכלת עליך או לא, אם היא תגרום לך לאי נעימות במשך כל הנסיעה אם תשב לידה או סתם לא יהיה לה אכפת. לעומתה השמן יתלה בך זוג עיני כלב שכאילו אומות "אני יודע שאני שמן מסריח, אבל זו לא אשמתי, אני יודע שאתה מת לשבת ליד היפה, יאללה תנטוש אותי כמו שכולם נטשו אותי".

העולם היה יפה הרבה יותר אם השמן והיפה היו יושבים ביחד ולי היה נשאר מושב זוגי משלי.

גורמי מהומות הדלת האחורית- תמיד יש מישהו בעייתי שיגרום לאיזו מהומה באוטובוס באזור הדלת האחורית, תמיד המהומות יגרמו לכך שמישהו יצעק לנהג ואז הנהג יתעצבן שקוראים לו נהג.

החשוד- נראה כמו ערבי, בדרך כלל לובש איזה משהו שנראה חגורת נפץ ואתה מיד נכנס לסרטים שעוד מספר דקות הוא מתפוצץ שם. כל אחד במקרה הזה אומר לעצמו "וואי איך לא בא לי בטוב למות היום" ומתחילים למצוא לעצמם מקום אסטרטגי מאחורי הבחור השמן שבאוטובוס כדי ש"אולי אני רק אפצע קל ולא אמות".

איזה הקלה זה כשאתה יורד מהאוטובוס בסופו של דבר בריא ושלם, אה?

בטח בתגובות תגידו לי שיש גם תמיד איזה אימו או סתם פריק, אבל זה כנראה בגלל שאתם נמצאים בתל אביב רק בחופשות כשתל אביב עמוסה ביצורי האדם האלה.

__________________________________________________________________________ 

מכירים את זה שאתם יושבים לארוחת צהריים עם החבר הכי טוב שלכם, עם ג'קי צ'אן ועם איגואנה דו ראשית ואז אתם מתעוררים ולא קולטים איך לעזאזל הרגשתם שזה אמיתי ולא אמרתם לעצמכם "משהו פה נראה לי מוזר"?

 

השבוע חלמתי שצבי מנסה לטרוף אותי ואני נאבק בו וצווח כמו בחורה ואז התעוררתי בבהלה... אח"כ במשך כל היום הייתי ברוגז עם עצמי על הקטע הזה.

__________________________________________________________________________ 

אני לא מאמין שביקשתי חברות בפייסבוק!

אני לא מאמין שכתבתי "קירות" בפייסבוק באמצע הלילה!

אני לא מאמין שדיברתי בצ'ט של הפייסבוק!

אני לא מאמין שאני בכלל מבין מה עושים שם... הכל באנגלית!

אני לא מאמין שנפלתי קורבן לפייסבוק והכל בגלל רעות שמצאה קבוצה של שכונת נחלת יצחק, שכונת מגוריי זה 18 וחצי שנים, מקור גאווה, סמל לדורות.

לסיום, נא להתפלל לרפואת רעות בת יונה.

שבוע טוב וחודש נעים!