אני לא מכיר את ירושלים בכלל. התחלתי ללמוד פה לפני 3 חודשים וחצי שבמהלכם אני הולך כל פעם מהתחנה המרכזית לקריית משה, שזה כולה מרחק הליכה של 5-7 דקות לאורך גשר המיתרים החדש.
השבוע נריה התקשר אליי ואמר שהוא נוסע לירושלים לעשות ביקור חולים לאיזה חבר והוא ביקש לישון איתי ב'מרכז'. כמובן ששמחתי לצאת קצת מהשגרה בתוך ירושלים וכמו שחשבתי גם נריה לא חשב להישאר ערב שלם בישיבה, לכן הוא התקשר אליי לעת ערב והודיע חגיגית: "הגעתי לירושלים, פגשתי את ליאור, תעלה על קו 21 ביחד עם הילה, חברה של ליאור, תתקשר כשעליתם וניסע ביחד לשחק באולינג בתלפיות".
פגשתי בתחנה את הילה, שהתגלתה כבחורה ביישנית שקשה מאוד לנהל איתה שיחה... וניסיתי הרבה נושאי שיחה: צבא, סופר עישון וקישואים!
עלינו על קו 21, הילה אמרה שליאור ונריה יעלו לאוטובוס ב"עיר", שאלתי "איזה עיר?", היא ענתה "בעיר!", שאלתי "ירושלים? אבל אנחנו כבר בירושלים!", היא אמרה "אתה לא הרבה זמן לומד בירושלים, נכון?", נכון.
הגענו למקום שהיה מפוצץ, החלטנו לשחק סנוקר במקום באולינג (למישהו יש מושג למה זה תמיד בא ביחד?) כי גם באולם סנוקר הקרינו את הגמר של האח הגדול.
~אני מלמד את ליאור איך לשחק סנוקר~: "סוד הקסם של לנצח במשחק הזה זה שתתני לי לתת את כל המכות".
כשחזרנו בלילה זה היה מפחיד מאוד, היה קר ושקט וידעתי שהרבה ספרדים זועמים אחרי ניצחונה של שיפרה והם לא יהססו לאכול את הג'ינג'י הראשון שהם יתקלו בו.
נריה ישן אצלי ולמחרת קרני שלח לנו הודעה שהוא נמצא בסיור בעיר העתיקה במסגרת הקד"צ (קורס קדם צבאי) שלו.
החלטנו לקחת אוטובוס מבנייני האומה לעיר העתיקה (אני:"איפה זה בנייני האומה?"-נריה: "אתה ממש לא מכיר את ירושלים, אה?"- אני:"איפה זה העיר העתיקה?"-נריה: "אתה קורא לעצמך יהודי?") כדי להיפגש עם קרני.
הגענו לשם, פגשנו את קרני, הסתובבנו, אכלנו, הלכנו לכותל, שמנו פתקים וזהו, היה כיף.
קרני: "תפסיקו לדבר ככה ליד הכותל, אתם לא מבינים שזה מקום קדוש? מוחמד עלה פה לשמיים!"
שתי נקודות שלמדתי מהסיור הנחמד הזה בירושלים:
-בתל אביב אפשר לראות באותו רחוב מלא אנשים שונים ומשונים כאחד וזה לא יראה מוזר ובירושלים אפשר לראות גם את אותו הדבר, רק ששם כולם מוזרים!
למשל, הלכנו ברחוב ואיש מוזר ומטונף חייך אליי והושיט לי את היד, אז לחצתי לו את היד לשנייה ואז מיד עזבתי אותה ושאלתי את נריה: "למה לחצתי לו את היד?", נריה עודד אותי: "בטוח יש לך עכשיו איידס!"
-נריה היה בטוח במאה אחוז שאם הוא יהיה בירושלים אז הוא יראה מליון אנשים שהוא מכיר. בסוף הוא לא פגש שם אף אחד שהוא מכיר ואני פגשתי את חברה של סבתא שלי, שכבר מזמן חשבתי שהיא מתה, אבל התברר שזה בכלל בעלה שמת.
__________________________________________________________________________
בתחנה המרכזית בירושלים יש את החנות "הכל בדולר", לשם נריה ואני נכנסנו גם ביום הטיולים שלנו, ותאמינו לי, זה אחד המוזרים.
אפשר למצוא שם מלא דברים מצ'וקמקים מכל מיני סוגים ומינים. הקטע הוא שבחנויות אמורים לשכנע אותך לקנות את המוצר, אבל שם הם תולים שלט "בקבוקים כחולים נמוכים בלי פקק"- מפתה! עשיתם לי חשק לקנות!
אני ממליץ בחום להתרחק ממדפי ההיגיינה של החנות הזאת. אפשר לראות שם שמפו לא מזוהה, בלי יצרן, בלי כלום! פשוט בקבוק שקוף ובתוכו חומר זוהר שנראה כאילו יצא מהמעבדות של הכור בדימונה, שאריות של איזה חומר רדיואקטיבי.
"פרופסור, מה נעשה עם כל הפלוטוניום הנוזלי שהתקלקל לנו?"- "תכניסו לבקבוקים, נמכור את זה בדולר בתור שמפו!"
__________________________________________________________________________
קחו 45 שנים אחורה, מסיבת חנוכה בגן דרורה, ציפי לבני מגלמת את מתתיהו החשמונאי:
קחו 55 שנים אחורה, מסיבת חנוכה בגן לאה, אהוד ברק מגלם את יהודה המכבי:
קחו 55 שנים אחורה, מסיבת חנוכה בגן שושנה, משה פייגלין נבחר להיות השמש:
__________________________________________________________________________
אנשים שצריך לחבק:
סבתות תמימות שאפשר לעבוד עליהן ולקבל הרבה כסף בחגים:
"סבתא, דמי חנוכה!", "סבתא, דמי פורים!", "סבתא, דמי יום ירושלים!", "סבתא, דמי צום גדליה!", "סבתא, דמי חג הקורבן!"
אנשים שצריך להשתין עליהם:
אלה שיש להם פרוטקציות והם מקבלים כרטיסים בחינם למופעי חנוכה... וגם על מופעי חנוכה! במיוחד על הפסיטגל!
כל שנה יש שם את אותם סוגים של אנשים: כמה מנחים בערוץ הילדים, כמה שחקנים מסדרות בערוץ הילדים, שני יוצאי כוכב נולד, שני הזמרים המובילים של גלגל"ץ, שחקני הטלנובלות המובילות של השנה, שני פליטי ריאליטי, סתם דוגמנית ועוד שחקן אחד מקצועי, שהוא תמיד יהיה הרשע.
גורלם של השחקנים בפסטיגל נגזר מיד אחר כך: מהפסטיגל יצאו כמה זוגות, רובם יפרדו כעבור זמן קצר. כמה מהם יעלמו מהתודעה הציבורית לגמרי כעבור שנתיים, אחד יצא מהארון ואחד ירוץ לכנסת... זה טרנד מוזר מאוד עכשיו.
__________________________________________________________________________
~אני מראה לאבא ציטוטים שלו בבלוג~
אבא: "איזה מפחיד זה לראות את הציטוטים ולדעת שאני אמרתי אותם... מה ככה זה יהיה גם בבית דין של מעלה?"
יוסי: "הזרת ברגל שמאל שלי נראית כמו יונה בשעת קינון"
נריה: "איזה הומו אדם שקם בבוקר, מרגיש כי הוא עם ומתחיל ללכת"
נריה: "אתה תמות! וכשאני אומר 'תמות' אני מתכוון למוות!"
קרני: "לאף אחד אין סיכוי איתה, יש לה ארוס"
נריה: "שמע, ארוס זה לא קיר"
~ברוך אלעד מאחר ללימוד שלנו כי הוא היה בתפילת ערבית~
ברוך אלעד: "סליחה על האיחור, החזן היה קצת איטי"
אני: "זה בסדר, לא אשמתך"
ברוך אלעד: "אני הייתי החזן..."
אני: "אוף, מגרד לי כל הגוף ואני לא יודע למה"
מאור: "אתה אוכל שעועית?"
אני: "לא"
מאור: "אז זה לא זה"
חג'בי: "תפסיק להסתכל לאנשים בצלחות ובכוסות!"
אני: "אבל אדם נמדד בכוסו, בכיסו ובכעסו אז אני בודק אותו בכוסו"
חג'בי: "רוצה לבדוק אותי בכעסי?"
בניהו: "יש מישהו שלא אוהב אותי?"
אני: "תראה... הגיע הזמן שנשים את הקלפים על השולחן"
אנתבי: "ונשחק פוקר!"
שבוע טוב וחג אורים שמח לכולם! 
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
