לכל אחד יש יציאה, לפחות פעם ביום

היום יש את בגרות החורף במתמטיקה שאני משלים, ובכל זאת החלטתי לא לוותר לכם ולהביא לכם עדכון.

רק בואו נעשה את זה זריז, למה לא בא לי לא לדעת כלום במבחן, לשבת שעה וחצי בכיתה, עצבני, כותב, מקשקש, לראות שנשארו רק עוד 7 דקות, להישאר בכיתה עם עוד כמה לחוצים ואז פתאום אחד צועק "יש!", כותב מהר על הדף, מגיש עם חיוך מרוח את המבחן ואומר לכולם "בהצלחה!", שנשמע כמו "סיונרה, לוזרים!"

טוב, אז אממ.. על מה רציתי לכתוב?

עגלות של סופר!

עגלות של סופר זו ההמצאה הכי מסורבלת ומזיקה מאז ומעולם.

אני לא יודע מי תכנן את המבנה של זה, אבל אם הבנאדם קיבל הכשרה אקדמאית לזה- אני בטוח מצליח את השאלה בהנדסת המרחב בבגרות במתמטיקה.

נתחיל בגלגלים של העגלה, שפשוט כל גלגל פונה לכיוון אחר, אחד ימינה, אחד שמאלה, אחד קדימה ואחד אלכסון. אתה לא יכול להיות בשליטה מלאה על העגלה אף פעם, במיוחד לא כשהיא עמוסה, ואתה מוריד לאנשים אצבעות רגליים ברחבי הסופר ונתקע במדפים.

בל"ג בעומר הנערים נוהגים לקחת עגלות סופר, להעמיס עליהן קרשים ולצאת למסע חיפוש קרשים. אבל תמיד בשלב כלשהו העגלה מאבדת שליטה ומתהפכת לצד הכביש, ובמקרה כזה אין מה לעשות- העגלה מתוכננת בצורה כזאת שאחרי שהיא נופלת אי אפשר להרים אותה.

עוד פונקציה לקויה של עגלות הסופר זה המושב של התינוק- מושב מצ'וקמק שלידו מצוירים וכתובים אלפי אזהרות איך נכון להושיב את התינוק ואיך אסור.

זה לא באמת משנה, כי הילד יתקע שם, לא משנה מה. אם ילד יוצא ממושב עגלה של סופר בריא ושלם- הוא צריך לברך הגומל.

אח"כ מתפלאים למה הפיקדון שמכניסים לעגלה זה בסך הכל חמישה שקלים, לפי החישובים שלי העגלה שווה הרבה פחות.

תרמית גדולה יותר מעגלות הסופר אלה הסלים של הסופר- סלים גדולים ומסורבלים, עשויים מאותו חומר של העגלות (אלומיניום נרוסטה?).

"קשה לך לסחוב את כל המוצרים? בוא בוא, קח סל, ככה תצטרך לסחוב את כל המוצרים בתוספת 5 ק"ג של מתכת קרה ולא נוחה- זה יקל עליך!"

__________________________________________________________________________ 

שמוליק בקרוב מתחתן ומתגייס, בינתיים הוא מחפש עבודות ושולח קורות חיים (יוסי: "איך בנאדם חסר חיים יכול לשלוח קורות חיים?"), ועד שימצא עבודה נורמלית הוא עובד במקומות חאפרים כמו הפצת פלאיירים.

אחרי יום קשה במיוחד בהפצת הפלאיירים, לשמוליק כאבו מאוד הרגליים ובלילה הוא אמר שהוא לא רוצה לעבוד מחר.

אני הייתי בשירותים ושמעתי את שמוליק נאנק מכאבים במשך 2 דק', הצעקות נפסקות, זרם של מים מגיע מהאמבטיה, שוב שתי דק' של צרחות וחוזר חלילה.

כשיצאתי מהשירותים, ראיתי ששמוליק מדדה למקלחת, הלכתי לסלון וראיתי את אבא נקרע מצחוק בסלון.

"מה קרה?" שאלתי את אבא.

"תמיד ידעתי שיש לי כישרון לזה," אבא המשיך לצחוק, "להתעלל ככה באנשים... אני חירבשתי לו שאני יודע לעשות מסאז'ים, מצאתי לו את המקומות הכי כואבים ברגליים, הכאבתי לו עוד יותר ושלחתי אותו למקלחת, כל פעם חירבשתי לו- זרם חם, זרם קר, זרם חם, זרם קר... תהרוג אותי איך הוא מאמין לזה."

שמוליק צלע בחזרה לסלון ברגליים רטובות, מתכונן לקבל את המשך הטיפול של אבא. "מה אתה מתבכיין?" שאלתי אותו, "נראה לך שבצבא יהיה לך יותר קל?"

ברור שיהיה לו יותר קל, הוא יהיה קל"ב נשוי מסריח!

__________________________________________________________________________ 

בעקבות התגובה הנ"ל של שוקי, מלפני שני פוסטים-

 הנה רשימת ה"גלוקים" שאני כתבתי:

-"הו, רוז קלברט, יפתי, הביטי בשחפים המרחפים מעל הים, בקרני השמש המשתקפים בין הגלים הגבוהים, ב...קרחון הענקי הזה!?" *גלוק*

-"אוקיי, הילדה בפנים... עכשיו איך אני נפטר מהמזוודה הזאת?" *גלוק*

-עופרה חזה: "לאורך הים אין גלים, יש עולם שנשבר לרסיסים על המזח" *גלוק*

-"כעת אפשר לראות את המשלחת האוסטרלית עולה על הגשר" *גלוק*

-"ארדוף, אשיג, אחלק שלל, תמלאמו נפשי, אריק חרבי, תורישמו ידי" *גלוק*

-בית היולדות, רעמסס- "מזל טוב, חנה, נולד לך בן!" *גלוק*

המשך יבוא!

*גלוק*

_________________________________________________________________________ 

יוסי הכין סלט ירקות גדול ויפה לשבת. הוא רצה שלא יגעו לו בסלט, אז הוא עטף אותו בנייר אלומיניום וכתב אזהרה:

 

אין ספק שהוא מושפע מהמעבדות של שיעורי ביולוגיה, אבל זה יעבור לו, כמו שלי זה עבר מאז.

~מדברים על המורה לביולוגיה~

דפנה: "אה אתם יודעים שהיא שכנה שלי?"

אני: "וואללה? ואת מבקשת ממנה מדי פעם כוס סוכרוז?"

__________________________________________________________________________ 

גם לכם קורה שאתם נכנסים לפייסבוק, רואים שיש לכם 12 חברים אונליין, אתם לוחצים לראות מי מחובר ובסוף יש רק 8 מחוברים?

מה הקטע? כאילו, הפייסבוק נהנה לעבוד עליי?

זה בכלל טריק של כל החדרים בצ'טים האלה שנועדו למשוך אותך. אתה רואה "חדר צעירים- 7 מחוברים", אומר לעצמך "וואללה, 7 אנשים, אינטימי, נחמד, הבה נכנס"- בסוף זה 4 אנשים: המנהל, 2 שלא נמצאים ואחד שמדבר לעצמו.

(לא שאני נכנס לצ'טים, כן? מותר לי לכתוב גם על דברים שאני לא עושה, כמו שכתבתי על עגלות בסופר. מה אני נראה לכם כמו אחד שעושה שופינג? לא! אבל כותב טוב יודע לכתוב גם על דברים כלליים שהוא לא משתמש בהם.

ועכשיו בואו נדבר על קרם פנים... סתם לא).

טוב, האמת היא שאשכרה אין לי על מה לכתוב, אז בוא נזרום באינטרנט. היינו בפייסבוק, נעבור לישראבלוג... רק שנייה...~נכנס לישראבלוג~

אוקיי, אני נמצא בעמוד הראשי של ישראבלוג ואין שם שום דבר מעניין, הכל רגיל.

הנה, עוד מישהו שעדכן עם הכותרת "משו שכתבתי", תאמינו לי, צריך להשתין על האנשים האלה. למה שאני ארצה לקרוא משהו שכתבת אם אתה כותב עם שגיאות כתיב?

ובכלל, איזו מין כותרת זו "משו שכתבתי"? אני שמח שהבנת את הרעיון של בלוג, שאתה כותב משהו ואחרים באים לקרוא, תפסת את הקונספט.

טוב, בוא נבדוק אם יש עדכון אצל הפעילים. הבלוג של יואב, כמובן, המון תגובות, אבל תסמכו עליי שלפחות 60 אחוז מהתגובות שם הם של דוקטור ואן טוחעס ובלו צ'יפס.

אוקיי, אין שום דבר מעניין בישראבלוג, אז נבדוק מייל? נבדוק מייל! ~נכנס לוואלה מייל~

הופה, יש לי מייל חדש! תקשיבו טוב טוב, עדיין לא נכנסתי ואני נודר פה שאם המייל הזה הוא מהצפר ההומו הזה שמזמין אותי לסיורי צפרות באגמון החולה- אני לא יודע מה אני עושה! (מה הקטע של אלה שמאיימים "עוד פעם אחת ש.... אני לא יודע מה אני אעשה!"? אתה לא יודע? מצוין, תחשוב על זה, אני אמשיך בינתיים).

טוב חברים, אפשר להירגע, לא מדובר בצפר ההוא, בסך הכל קיבלתי הודעת עדכון בבלוג שאני מנוי בו. כן, גם אני מנוי בבלוגים מסוימים כמו שאתם מנויים בבלוג הזה (נכון?)

 טוב יאללה, נעזוב את זה, יש לי בגרות על הראש.

שיהיה חודש טוב, המשך שבוע נעים ובהצלחה לכל הנבחנים היום!

-

אה, כמעט שכחתי- דרוש מישהו שאין לו בלוג, שיתערב איתי על 10 ₪ מי מאיתנו לא מזכיר את צ'אק נוריס בבלוג שלו כמה שיותר זמן. זו הדרך היחידה, כי בלי זה נראה לי שאני לא אצליח להיגמל מזה!