לכל אחד יש יציאה, לפחות פעם ביום

יומני היקר שלום!

אתה בטח שואל אל עצמך למה אני קורא לך 'יומני היקר', הרי אתה הבלוג שלי, נכון? אז זהו, שאתה לא רק הבלוג שלי, אתה גם יומן רשת, לכן אני אעשה בך כרצוני, ואם היום אני מכנה אותך 'יומני היקר' אז אתה 'יומני היקר'.

בכלל, אתה בטוח שואל את עצמך 'מיילא יומני, אבל למה היקר?', ובכן, נראה לי ש'יומני היקר' זו פתיחה אוניברסאלית לכתיבה ביומן. כולם כותבים 'יומני היקר', לפחות כל מי שכותב יומן, למרות שלא נראה לי שכיום אפשר למצוא אנשים כאלה, וגם אם כן אז בטח היומן שלהם לא עלה להם יותר מ-10 שקלים. אלא אם כן זה יומני  יודה לוי וכאלה שנועדו לעשות כסף על ילדות מפגרות.

זה מעלה את השאלה למה תמיד כשחייל נהרג פתאום מגלים שהוא כתב שירים למגירה או כתב יומנים כאלה? ותמיד אחרי שראש ממשלה מתפטר פתאום מפרסמים את הביוגרפיה שלו, את כל הדברים שהוא כתב לעצמו. גם אחרי שאני אמות יפרסמו קטעים מרגשים מהבלוג שלי? או קטעים שבהם אני אומר על חברים שלי שהם חתרנים בלתי נלאים?

בקיצור, תזכורת ממתן- לא לכתוב שירים למגירה בזמן השירות הצבאי, זו סגולה למות, אלא אם כן אני חובש מרפאתי שכל היום יושב בחדר ולא עושה כלום. אז גם אין חשש שאמות וגם אין לי משהו טוב יותר מלכתוב שירים למגירה.

בכל מקרה, אם כבר דיברנו על כתיבה, נראה שיש לי מחסום בימים האחרונים. אני הרי כל היום תקוע בבית בלי לעשות כלום ואף פעם לא מגיעה לי המוזה לכתוב. הגיעה אליי המוזה רק פעם אחת השבוע וניצלתי אותה כדי לעזור ליוסי לכתוב דברים להכתרה שלהם לפורים. אז חשבתי שעבר מספיק זמן בשביל לכתוב פוסט חדש, אבל פשוט אין לי מה לכתוב.

מה כבר עשיתי בימים האחרונים? קיבלתי את גליון ציוני הבגרות שלי, וממש עיצבן אותי שאנשים שאלו "וואללה? איך הציונים?"- באופן מפתיע, הציונים הם בדיוק כמו ציוני הבגרות שלי שידעתי אותם כבר לפני חצי שנה, מה אתם אומרים על זה?

וגם ממש עיצבן אותי שליד כל ציון הם עשו נקודות כאלה, זה נראה כאילו הם מזלזלים בציונים שלי. "מתמטיקה- טוב..... ", כאילו שאתם יכולים יותר טוב!

אז חדש אין הרבה, וגם אין לי מה לכתוב על הנושאים הקבועים.

"אנשים שצריך להשתין עליהם"- אין אנשים כאלה, כולם טובים ונחמדים ומגיע להם להישאר יבשים. היחידים שעולים לי לראש עכשיו שצריך להשתין עליהם זה האנשים שהחליטו שסלסלת פירות יכולה להיות קישוט יפה לסלון. חוץ מהם צריך להשתין גם על אלה שבאמת חושבים שזה יהיה נושא טוב לשיחה עם האורחים והם באמת תוקעים סלסלת פירות באמצע הסלון. מה השלב הבא? נשים שיפוד שווארמה מסתובב באמצע הסלון? מזרקת קולה?

"פינת הוידוי"- על מה כבר יש לי להתוודות? חוץ מזה שאני תמיד מוריד את הקשה מהסנדוויץ' שלי? כרגע שום דבר אחר לא עולה לי.

כותרות מהאינטרנט- אין לי כח בכלל לגלוש ולחפש כתבות.

צ'אק נוריס- כבר חפרתי עליו מספיק, לא?

מנוי- תעשו מנוי!

טוב, האמת היא שהרעיון של 'יומני היקר' די מצליח, כי תוך כדי שאני דן איתך פה עולים לי כל מיני רעיונות, אבל כבר אין לי כח לנסות לגבש אותם לפוסט אחד, אז נראה לי שאני אשאיר את זה לפוסט הבא. ואתה יודע מה אני אשים בבלוג במקום? יש לי תוכנית גיבוי מושלמת, משהו שאני לא יודע איך לא חשבתי עליו קודם, הרי כל בלוגר עושה את זה כשאין לו על מה לכתוב (בקיצור, זה מה שבלוגרים בישראבלוג עושים כמעט כל הזמן)- מעלים סרטונים ותמונות.

אז אני עדיין תקוע בבית ומשעמם לי, וגם יוסי היה אתמול בבית, ואמנם מחסום כתיבה יש לי אבל מחסום בדיחות קרש אף פעם לא חסר ועל כן חשבתי על כמה סרטונים חדשים שצילמתי עם יוסי. בעיקרון היו שלושה סרטונים מאותה סידרה, אבל אחד מהם משום מה לא עולה לי, אז הנה השניים הראשונים שאני בטוח שאפשר להסתפק בהם בינתיים:

תודה רבה לאמא על שיתוף הפעולה ולבילוש על זה שהיא עצרה כל סרטון בדיוק בזמן.

והנה אני ובילוש, חכמים ויפים מתמיד.

בעז"ה פוסט הבא יהיה גם פוסט, במלוא מובן המילה!

המשך שבוע נעים