לכל אחד יש יציאה, לפחות פעם ביום

לפני שמתחילים, אני חייב להפנות אתכם אל התחרות בבלוג של פילי-

 http://israblog.co.il/blogread.asp?blog=553312

מדובר בתחרות פשוטה שהזוכה בה יקבל כרטיס VIP לגמר של הישרדות בקיסריה, שם הוא יפגוש את פילי ואולי אפילו אותי. וכולכם רוצים לפגוש אותי, חלאות, אז כנסו לשם!

ועכשיו נפתח בפוסט:

תגידו, מתי משתמשים ב"מפתח סגור"?

כשקובעים קבוצה למשחק ולא רוצים לשתף עוד אנשים (דוגמא- "מוטי, שלמה, דני גדי ואני משחקים. מפתח סאגור!), או סתם כשמישהו קובע משהו סופי ולא רוצה שישללו את דבריו (דוגמא- "אני ראשון! מפתח סאגור!")?

היה לי על זה דיון מטורף עם בנציון באמצע הסדר צהריים.

הוא אמר ככה, אני אמרתי ככה, הבאתי ראיות מכאן, הוא הביא ראיות משם, ניסינו לראות את זה בעיון, בדקנו עם אנשים נוספים שהיו בחדר, זרקנו סטנדרים אחד על השני, אבל לא הגענו למסקנה. לכן לא נותר לי אלא לעשות סקר, לסגור את הדיון הזה ולחזור לסנהדרין.

אז בנציון הוא החברותא החדש שלי בסדר צהריים.

הוא מפחד ממחויבות ולכן אני לא קורא לזה בכלל "חברותא". אני פשוט בא אליו כל יום ושואל "לומדים היום?" והוא "סבבה".

זה מתחיל ככה, בינתיים הוא ידידותא שלי, וכשהוא יהיה יותר בשל לקשר כבר נוכל ממש להכריז שהוא החברותא שלי.

ומה עוד חדש בין כתלי הישיבה?

בחורצ'יק אחד מהחדר לידי חזר לישיבה השבוע, אחרי שהיה תקופה ממושכת במקסיקו.

אני: "היי, מה קורה? איך היה במקסיקו? השתעלת קלות?"

הבחורצ'יק: "אחו אחו..."

אני: "יאללה, אני ממהר אחי, סאלאמת!"

היה עוד מקרה ממש מוזר בישיבה.

אני יושב לי לתומי בספרייה, לומד, ואז נכנס לישיבה איש אחד לקבץ נדבות.

לפתע פתאום, נעימת הפתיחה של 'סקס והעיר הגדולה' התחילה להתנגן בספרייה. זה היה הרינגטון שלו. הוא רץ מהר החוצה לענות.

__________________________________________________________________________ 

אתם גם קוראים "ישראל היום"?

יש משהו מוזר בעיתון הזה. אני לא רוצה להישמע איזה ג'ינג'י חשדניסט, אבל נראה לי שבאמת משהו מסריח בידיעות שלהם.

בכל פעם שיש איזו כותרת גדולה שעוסקת במקרה מסוים, פתאום כל שאר הידיעות באותו עמוד עוסקות במקרים דומים-

אם יש כותרת ענקית של ילדה בת 10 שנאנסה, פתאום יש גם ידיעה קטנה על הארכת מעצרם של הפדופילים ברשת ועוד ידיעה על הרשעה על אבא שהיכה את הבת שלו לפני חצי שנה.

אם יש איזו דקירה במועדון בתחנה המרכזית פתאום יש ידיעות נוספות על איזה בחור שדקר את אשתו וידיעה על ילד שדקר את המחנכת שלו.

זה כאילו עולם הפשע עושה לו לו"ז כזה: היום אנסים, מחר פדופילים, בשלישי משפחות פשע, רביעי רוצחים ובסופשבוע איש הישר בעיניו יעשה. קרחנה!

בקטע הזה זה עוד בסדר, מתקבל על הדעת. קורה שכמה רוצחים ואונסים באותו יום. עולם הפשע הוא עולם גדול, ועולם הכלכלה זה עולם גדול, ובאמת כל העיתון מתחלק ל"חדשות היום", "כלכלה היום", "חינוך היום", "ספורט היום" וכו', אבל לפעמים זה מצב פשוט לא הגיוני שאפילו אין איפה לתייג אותו ופותחים לו מדור משלו.

למשל, נניח שאיזה עדר קרנפים באפריקה דרס למוות שלושה ילדים. ב"ישראל היום" ישימו ידיעה בגודל שני עמודים על המקרה, תחת הקטגוריה "קרנפים היום", עם עוד שתי ידיעות בצד על קרנפית שהמליטה בגן החיות התנכ"י ועל מציאת מאובנים של קרנפים בגליל התחתון.

ליד הידיעות יביאו מאמר של איזה פרופסור-"קרנפים-לא מה שחשבתם", או "קרנפים-בעד או נגד", ובצד תהיה איזו טבלה של מקרים דומים. יש להם קטע עם מקרים דומים. על כל דבר שקורה הם צריכים להביא טבלה של מקרים דומים:

1952-קרנף רצח את גדעון לוי מהרצליה

1976-קרנף נכנס לכפר בסומליה ואכל את הפרה שלהם

1999-גור קרנפים נגח למוות בקשיש מגן החיות בקנדה.

חירטוטים היום.

קרנפים-התופעה נמשכת. 

__________________________________________________________________________ 

אנשים שצריך להשתין עליהם:

זקנים שמשחקים אותה שהם כל כך זקנים עד שהם לא זוכרים בני כמה הם.

מה אתם משחקים אותה? מי לא יודע בן כמה הוא? מה, לא היה לכם כח לספור?

בשביל מה יש תעודת זהות?

תגידו שאתם בני תשעים ושש וזהו!

"אני כבר לא זוכר בן כמה אני"-עאלק.

חירטוטים היום, חירטוטים לפני 90 שנה.

__________________________________________________________________________ 

יוסי מפציץ:

-אבא: "גלילאו גליליי היה היחיד שאמר שכדור הארץ עגול ואז הרגו אותו בגלל זה. אף אחד לא חשב כמוהו..."

יוסי: "איזה מפגרים, הם לא ראו בגלובוס?"

~כולם מספרים בדיחות עדתיות וגזעניות~

יוסי: "מה עושה פרסי כשמבקשים ממנו כסף? הוא לא נותן, כי הוא קמצן!"

-יוסי: "אתמול נפלתי מהכיסא על הרצפה בחדר, והיה לי נח על הרצפה, אז נשארתי שם..."

__________________________________________________________________________ 

בימי ספירת העומר אפשר לראות את תופעת הפטריוטיות החזקה שמופגנת בפרהסיה ברחבי ישראל, בעקבות שלל החגים הישראלים מאוד, ביניהם יום השואה, יום הזיכרון, יום העצמאות, ל"ג בעומר, יום ירושלים ואולי שכחתי עוד משהו?

בימים האלה ניתן לראות בכל מקום דגלי ישראל וקישוטים בצבעי כחול לבן, מכל הסוגים והמינים, מפוזרים במרפסות, ברכבים, על עמודי רחוב וברחבות ומבנים ציבוריים.

מה שלא ברור לי לגמרי, זה איך כל הקישוטים והדגלים האלה נעלמים?

הם לא נעלמים ביום אחד. אף אחד לא יגיד "אה, נגמרו ימי הפטריוטיות, בואו נוריד את הקישוטים", זה לא יאה. אבל בכל זאת כל הקישוטים נעלמים לאט לאט, כאילו מתמוססים בטבע.

תנסו לעקוב אחרי זה. אני באמת מנסה, כל שנה. אני מסתכל כל יום לבדוק את הקישוטים בסביבתי, ואני מציין "סבבה, כל הדגלים במקום... אולי חוץ מדגל אחד שעף שם", ואז ביום בהיר אחד הכל נעלם. הכל! אי אפשר לעקוב אחרי זה, אי אפשר לגלות מתי זה קורה ומי עושה את זה, אבל זה פשוט קורה, חברים. ויום אחד-זה-יקרה-גם-לכם!!!

__________________________________________________________________________ 

טיפים לל"ג בעומר:

-ברדיו אומרים שכדי שההורים יצליחו לזהות את הילדים שלהם בין כל המולת ערב החג, יש להלביש אותם בבגדים בהירים ומחזירי אור.

אני אומר, אולי פשוט נלביש את הילדים בגופיות צמודות ורודות, נאפר אותם קצת, ננעל להם גלגיליות ברגליים ונתקע להם איזה קרש ל"ג בעומר מאחורה.

מה מחזיר אור??? איזה ילד ילבש מחזיר אור???

אם אני אראה ילד הולך עם מחזירי אור, באמת, אני אזרוק אותו למדורה, ואז כשהוא ינאק מכאבים אני אכבה אותו בעזרת הפיפי שלי. ראו הוזהרתם.

-לכל המגניבים שמשתכרים בערב הזה-

אם מחליטים להשתכר בל"ג בעומר, עושים את זה כתחליף למדורה.

מדורה ואלכוהול לא הולכים ביחד. אל תנסו את זה בבית (אלה שעושים מדורה בבית).

-אם אתם רואים ג'ינג'י או אתיופי בסביבה, אל תגידו לג'ינג'י שהשיער שלו עולה באש ואל תגידו לאתיופי "היית קרוב מדי למדורה, אה?", כי זה לא מצחיק, ואתם עלולים למצוא את עצמכם בתוך נייר כסף.

-אם תופס אותך ברחוב עובד מהסופר השכונתי ודורש ממך להחזיר לו את העגלה, בזמן שיש בעגלה שלך סטוקים של קרשים, כולך מטונף ומסביבך יש עוד שמונה חברים מ-ד'3- לא תוכל להגיד לו "בסך הכל אמא שלחה אותי לקניות!"

-אל תנסו לשרוף תמונה של צ'אק נוריס. חבל שהמדורה שלכם תכבה לפני שהיא התחילה.


אש אש מדורה, תחתונים של בחורה.